בישראל הכחישו הערב (רביעי) כי הושג סיכום על הרכב הגוף הבינלאומי שעתיד לפקח ולאמת את עבודת צבא לבנון באזורי הפיילוט בדרום המדינה. ההבהרה הישראלית מגיעה לאחר שרויטרס דיווחה כי ישראל ולבנון הסכימו על ארבע מדינות – בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה – כמועמדות להשתלב במנגנון המתגבש. בישראל מדגישים כי בניגוד לרושם שנוצר מהדיווח, אין עדיין סיכום על הרכב הגוף והמשא ומתן בנושא נמשך.
הדיווח שפורסם ברויטרס הציג התקדמות משמעותית במגעים סביב המנגנון שאמור לוודא את פירוק חיזבאללה מנשקו. לפי סוכנות הידיעות, ישראל ולבנון הסכימו על בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה כמדינות שעשויות להשתלב במנגנון. שלושה מקורות המעורים בנושא אמרו כי המדינות עשויות לסייע בהגדרת סמכויותיו, לספק אנשי צוות שיפקחו על יישומו ואף לשלוח חיילים שיצפו בבדיקות או ישתתפו בהן.
4 המדינות שעשויות לפקח על פירוק חיזבאללה מנשקו | דיווח
אלא שבישראל מציגים תמונה מסויגת יותר. בתגובה לדיווח מבהירים בישראל: "אין סיכום על הרכב הגוף שיפקח ויאמת את עבודת צל"ב באזורי הפיילוט. המו"מ בנושא נמשך". כלומר, לפי ההבהרה הישראלית, בשלב הזה לא ניתן לקבוע כי ארבע המדינות שצוינו בדיווח הן אלו שירכיבו בפועל את הגוף המפקח.
מוקדם יותר השבוע פרסמנו כי ישראל הציבה קו ברור: מדינות שפועלות נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בין אם נגד מדינת ישראל ובין אם נגד בכירים ישראלים לא יהיו חלק מהכוח הבינלאומי בלבנון.
הדיווח הנוכחי של רויטרס הגיע בהמשך לפרסום של הסוכנות מיום שישי האחרון, שבו נמסר מפי גורם לבנוני כי ישראל ולבנון הגיעו להסכמה על רשימה מצומצמת של מדינות אפשריות שיוכלו לשלוח כוחות לצורך אימות פירוק חיזבאללה מנשקו. באותו שלב סירב הגורם לחשוף אילו מדינות נכללות ברשימה, אך אמר כי ארה״ב אמורה לבחור מתוכה את המדינות שישתתפו במנגנון. עוד הודגש אז כי עדיין יש לדון באופן שבו יפעל המנגנון, במספר הכוחות שיוצבו ובדרך שבה יעבדו לצד צבא לבנון.
אלו המדינות שלא יורשו על ידי ישראל לקחת חלק בפירוק חיזבאללה
בדיווח החדש נחשפו ארבע המדינות שלפי המקורות נמצאות ברשימה: בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה. גם בדיווח עצמו הודגש כי הדיונים נמצאים בשלב מוקדם. מקור בעל ידיעה ישירה על השיחות אמר כי קיימת "אופטימיות זהירה" שהמהלך יתקדם. ההבהרה הישראלית מחדדת כעת את ההבחנה בין מדינות שנבחנות במסגרת המשא ומתן לבין הסכמה סופית על זהות והרכב הגוף שיפקח בשטח.
הוויכוח על זהות המדינות הוא רק חלק מסוגיה רחבה יותר: כיצד ניתן יהיה לוודא שצבא לבנון אכן פירק את תשתיות חיזבאללה מנשקן באזורים שמהם אמור צה״ל לסגת. המנגנון המתגבש אמור לספק אימות חיצוני לעבודתו של צבא לבנון באזורי הפיילוט. לפי רויטרס, אחת האפשרויות שנבחנות היא הצבת אנשי צוות או חיילים זרים שיוכלו לצפות בבדיקות ואף להשתתף בהן.
הצורך בגורם מאמת נובע מהמסגרת שעליה הסכימו ישראל ולבנון בתיווך אמריקני בסוף יוני. ההסכם קושר בין נסיגה ישראלית הדרגתית מדרום לבנון לבין פירוק חיזבאללה מנשקו, כאשר צד שלישי אמור לאמת את ביצוע הפירוק.
לצד שאלת זהות המדינות שישתתפו במנגנון, נותרו מחלוקות משמעותיות בנוגע לאופן שבו יבוצע הפיקוח. לפי שני מקורות ששוחחו עם רויטרס, במסגרת ההצעה אמורים כפרים בדרום לבנון לעבור בדיקות כדי לוודא שהם נקיים מנשק. ישראל דורשת שהבדיקות יכללו גם בתים פרטיים.
הדרישה הזו רגישה במיוחד מבחינת לבנון. צבא לבנון הסתייג בשנה האחרונה מחיפושים בנכסים פרטיים, בין היתר בשל החשש שחיפושים כאלה יעוררו מתיחות בדרום המדינה ומול חיזבאללה. לפי גורמי ביטחון שצוטטו ברויטרס, הצבא יזדקק לצו עבור כל בית שבו יתבצע חיפוש.
גם שאלת חופש הפעולה של הכוחות הזרים עדיין לא נפתרה. גורם ביטחוני זר אמר כי יהיה צורך לקבוע מי יהיה רשאי לבצע חיפושים בנכסים פרטיים וכיצד הם יבוצעו, וכן להגדיר את מידת חופש התנועה שתינתן לכוחות הזרים.
לפי הדיווח, יהיה צורך להגיע להסכמה על מנדט שיאפשר נוכחות של כוחות זרים בלבנון. אחד התרחישים הוא שממשלת לבנון תזמין אותם באופן רשמי במסגרת שתזכה גם להסכמת ישראל. בדיווח הקודם של רויטרס הוזכרו אפשרויות נוספות, ובהן שילוב הכוחות במסגרת בינלאומית קיימת או יצירת הסדר נפרד מול לבנון. באותו דיווח הודגש כי עדיין לא נקבע כיצד בדיוק יעבוד הגוף, כמה כוחות יוצבו בו וכיצד ישתפו פעולה עם צבא לבנון.
