הייצוא הימי של הנפט הסעודי מהים האדום הופך בימים אלה לקשה יותר ויותר למעקב, לאחר שמכליות החלו לכבות את מערכות הזיהוי והמעקב שלהן מחשש לתקיפות של החות'ים בתימן. לפי נתוני חברות המעקב אחר ספנות, כל המכליות שטענו לאחרונה נפט בנמל ינבוע הסעודי פעלו ללא שידור רציף של אותות המיקום שלהן – מצב המכונה בתעשייה "הפלגה חשוכה". ההתפתחות מקשה על השוק להעריך כמה נפט סעודי אכן זורם דרך הים האדום ועד כמה האיום החות'י כבר משבש את אספקת האנרגיה, כך דווח היום (רביעי) ברויטרס.
ספינות מסחר גדולות משדרות בדרך כלל את מיקומן באמצעות מערכת שנקראת AIS – מערכת זיהוי אוטומטית. המערכת מאפשרת לחברות ספנות, חברות ביטוח, סוחרי סחורות וגופי מודיעין לעקוב אחרי תנועת הספינות ולראות, בין היתר, היכן הן נמצאות, לאיזה כיוון הן שטות ולעיתים גם מהו יעדן. אבל באזור שבו ספינה עלולה להפוך למטרה, המידע הזה הופך גם לחיסרון. לכן, כאשר מכלית מכבה את מערכת ה-AIS, היא הופכת למעשה ל"בלתי נראית" לציבור ולחלק גדול ממערכות המעקב המסחריות.
המשמעות אינה שהמכלית באמת נעלמת. היא עדיין שטה, ואפשר לעיתים לאתר אותה באמצעים אחרים – למשל כאשר היא חוזרת להופיע במערכות המעקב, באמצעות נתוני לוויין או על ידי השוואת המיקום שלה לפני ואחרי פרק הזמן שבו לא שידרה. אבל בזמן שבו היא "חשוכה", קשה הרבה יותר לדעת בוודאות מה עשתה, לאן שטה ומה כמות הנפט שהיא מובילה. וזו בדיוק הבעיה שנוצרת כעת סביב הנפט הסעודי.
ג'ורג' מוריס, אנליסט בחברת Vortexa, אמר לרויטרס: "בשבוע שעבר כל ההטענות בינבוע בוצעו בחשיכה. כרגע אנחנו לא רואים שום הטענה עם מערכת AIS פעילה". אנליסטית חברת Kpler, נווי קין סו, העריכה שכ-70% מהטענות של נפט בנמלים שבחוף המערבי של סעודיה בוצעו בשבועות האחרונים ללא מעקב רציף. לדבריה, כל משלוחי הנפט בינבוע מאז 23 ביולי היו מעורבים במכליות שלא סיפקו כיסוי AIS רציף. המשמעות היא שחברות המחקר והסוחרים עדיין יכולים לנסות להרכיב את התמונה, אך היא הופכת פחות ופחות ודאית.
אפילו המומחים לא מסכימים כמה נפט יוצא מסעודיה. המחשה לכך מגיעה מהפערים החריגים בין חברות המעקב. בשבוע שהחל ב-3 באוגוסט, Vortexa העריכה כי הטענות בנמל ינבוע הסתכמו בכ-2.38 מיליון חביות נפט ביום – ירידה מ-2.71 מיליון חביות ביום בשבוע שקדם לו. Kpler הציגה תמונה דרמטית הרבה יותר והעריכה שההטענות צנחו ל-1.78 מיליון חביות ביום, לעומת 4.04 מיליון חביות ביום בשבוע הקודם. לעומת זאת, AXSMarine העריכה שהטענות דווקא עלו – מכ-420 אלף חביות ביום לכ-850 אלף.
הפערים האלה אינם רק עניין טכני. הם ממחישים עד כמה קשה כיום לעקוב אחרי תנועת הנפט באזור שבו ספינות מכבות את מערכות הזיהוי שלהן. הנתונים האלה משמשים גופים מרכזיים כמו סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), ארגון אופ"ק וסוחרי נפט כדי להעריך את היקף האספקה העולמית ולחזות את מגמות המחירים. ככל שהמידע פחות אמין, כך קשה יותר לדעת אם מדובר בירידה אמיתית בהיקף הייצוא – או פשוט בנפט שעדיין נמצא בים אך אינו מופיע במערכות המעקב.
כאמור, מאז פרוץ המלחמה האזורית החות'ים הפכו את נתיבי השיט הסמוכים לתימן לזירת תקיפה נגד ספינות, כחלק מהעימות הרחב יותר באזור. ב-20 ביולי הכריזו החות'ים על "מצור ימי" נגד סעודיה. מאז הם טענו כי תקפו מכליות הקשורות לסעודיה, מתקני נפט בנמל ינבוע ומתקנים נוספים לאורך חופי הים האדום. סעודיה, מצדה, דוחה את הטענות החות'יות בנוגע למדיניותה כלפי תימן.
ב-9 באוגוסט דיווחה רויטרס כי החות'ים תקפו באמצעות כטב"ם את בית הזיקוק של חברת הנפט הסעודית ארמקו בג'יזאן, בדרום-מערב הממלכה. סעודיה מסרה כי פרצה שריפה במתקן וכי היא כובתה ללא נפגעים. התקיפה הזו הגיעה זמן קצר לאחר שסעודיה חתמה על ברית הגנה עם טורקיה ופקיסטן, על רקע התגברות האיומים האזוריים.
עם זאת, הים האדום הוא רק חלק מהבעיה .הסיבה לכך שהסיפור משמעותי הרבה מעבר לסעודיה היא המיקום הגיאוגרפי. הים האדום מחובר לאוקיינוס ההודי דרך מצר באב אל-מנדב, מעבר ימי צר בקצה הדרומי של הים האדום. מדובר באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. ספינה שיוצאת מנמל ינבוע ורוצה להגיע לשווקים באסיה יכולה לעבור דרומה דרך הים האדום, לחצות את באב אל-מנדב ולהמשיך לאוקיינוס ההודי. כל שינוי בנתיב הנסיעה מאריך או מסבך את המסע ומגדיל את העלויות.
לפי נתוני המעקב, סעודיה אכן הגדילה את השימוש בנתיבים צפוניים יותר. אחת האפשרויות היא העברת הנפט דרך תעלת סואץ. אפשרות נוספת היא שימוש בצינור SUMED במצרים – מערכת שמחברת בין אזור עין סוחנה שעל חוף הים האדום לבין סידי כרים שעל חוף הים התיכון. בשבוע האחרון שנבדק, היקף טעינות הנפט והקונדנסט בסידי כרים הגיע לכ-2.17 מיליון חביות ביום – שיא, ועלייה של כ-50% לעומת השבוע הקודם. לפי Vortexa, כ-90% מהכמות הזו הייתה נפט סעודי. כלומר, במקום לשלוח את כל הנפט במסלול הדרומי והמסוכן יותר, סעודיה מנסה להשתמש בנתיבים חלופיים כדי להמשיך להזרים את הנפט לשוק.
כבר זמן קצר לאחר הכרזת החות'ים על המצור הימי ביולי, נרשמו מקרים שבהם מכליות שהובילו נפט סעודי שינו את מסלולן. שלוש מכליות – Xin Long Yang, Rodos ו-Amazon – שהובילו נפט סעודי לסין ולהודו, ביצעו סיבוב פרסה בים האדום ופנו לכיוון תעלת סואץ לאחר שהחות'ים הזהירו מפני פעילות בנמלים הסעודיים. במקרים אחרים, ספינות שינו את מסלולן לחלוטין והתרחקו מהאזור. חברת הספנות DHT, שמפעילה מכליות ענק להובלת נפט, אמרה כי בעבר נהגה להוציא מכליות מהים האדום דרך באב אל-מנדב לאחר שהעמיסו נפט.
כעת, לדברי מנכ"ל החברה סביין מוקנס הארפלד, המצב השתנה: "זה הפך לאחרונה למעט יותר מאתגר". הוא הוסיף כי רוב הטענות של מכליות הענק – לא רק של החברה שלו – מופנות כיום צפונה וצפון-מערבה.
בסוף יולי הורחב אזור הסיכון הימי המוגדר על ידי שוק ביטוחי הספנות בלונדון, כך שיכלול אזורים נוספים מול חופי סעודיה בים האדום, כמעט עד לנמל ג'יזאן. דמי הביטוח מפני סיכוני מלחמה בנמלים סעודיים כמו ג'דה וינבוע זינקו בתוך זמן קצר מ-0.25% ל-1% מערך הספינה. גם הביטוח עבור הפלגה בדרום הים האדום התייקר לכ-1%-2% מערך הספינה, לעומת כ-0.3% קודם לכן.
