בית הדין העליון של הליכוד אישר היום (רביעי) ברוב דעות את שריונו של יו"ר מרכז הליכוד והשר חיים כץ ברשימת הליכוד לכנסת. בפסק הדין נקבע כי יו"ר התנועה בנימין נתניהו מוסמך, מכוח סעיף 16 לתקנון הבחירות, לבחור את כץ לאחד משמונת המקומות המשוריינים, גם בטרם התקיימו הבחירות המקדימות.
ההחלטה התקבלה לאחר שאתמול הוציא בית הדין צו ביניים שעצר את ההצבעה על שריונו של כץ. העתירה הוגשה על ידי נאמני ארץ ישראל בליכוד ועורכי הדין אביעד ויסולי ואריה טויטו, שטענו בין היתר לניגוד עניינים, מאחר שכץ מכהן כיו"ר מרכז הליכוד וכיו"ר ועדת החוקה, ובמקביל ביקש ליהנות מהשריון. עוד נטען כי התקנון אינו מאפשר לשריין מועמד שכבר נרשם להתמודד בפריימריז, אלא רק "להקפיץ" מועמד לאחר שנבחר.
העליון דחה את בקשת הליכוד – במפלגה מזהירים מביטול הפריימריז
בית הדין דחה את טענת ניגוד העניינים. בפסק הדין נקבע כי הטענה שלפיה השריון ניתן לכץ בתמורה להסכמתו לקדם את ההחלטה על השריונים הסתמכה על פרסומים עיתונאיים שמקורם אינו ברור, וכי כץ הכחיש את הטענה בפני בית הדין. נקבע כי בהיעדר תשתית עובדתית ממשית, לא ניתן לבסס קביעה של ניגוד עניינים על שמועות או פרסומים ממקורות לא ידועים.
המחלוקת המרכזית בין חברי בית הדין עסקה בפרשנות סעיף 16 לתקנון. הסעיף קובע כי במקומות 3, 5, 9, 11, 15, 18, 26 ו-29 ברשימת הליכוד ישובצו מועמדים שייבחרו על ידי יו"ר התנועה, ומאפשר גם לקדם נבחרים ברשימה הארצית באמצעות "הצרחה" עם אחד מהמקומות המשוריינים.
אלמוג כהן מכריז רשמית על התמודדותו בפריימריז הליכוד
חבר בית הדין עו"ד יצחק בם סבר כי יש להמתין לתוצאות הפריימריז. לשיטתו, כאשר מדובר במועמד שכבר נרשם להתמודד ברשימה הארצית, יש לראות ב"הצרחה" מנגנון שמאפשר לקדם אותו רק לאחר שנבחר למקום מסוים. הוא הסתמך גם על הנוהג שנוצר בליכוד בשנים 2015, 2019 ו-2022, שבהן זהות המשוריינים פורסמה לאחר הפריימריז, ועל כך שסעיף 35 לתקנון קובע את הצבת המשוריינים לאחר הצבת נבחרי הרשימה.
מנגד, עו"ד רפי בוקר קבע כי אין בתקנון מגבלה הקובעת שמועמד שנרשם לפריימריז אינו יכול להיות משוריין מראש. לדבריו, הרישא של סעיף 16 מעניקה ליו"ר התנועה סמכות לבחור מועמדים למקומות המשוריינים, בעוד שמנגנון ה"הצרחה" שבסיפא הוא מסלול נפרד שנועד לקדם מועמד שכבר נבחר בפריימריז. הנשיא מיכאל קליינר הצטרף לעמדתו וקבע כי תכלית סעיף 16 היא לאפשר ליו"ר התנועה להשתמש בשריונים כדי לעצב את הרשימה לקראת מערכת הבחירות.
בפסק הדין הסופי נקבע כי עצם העובדה שחיים כץ נרשם להתמודד בפריימריז אינה שוללת את סמכותו של נתניהו לשריין אותו. בית הדין הדגיש כי כל עוד הפריימריז טרם התקיימו, אין לכץ מקום ברשימה שממנו נדרש "להקפיץ" אותו, ולכן ניתן לבחור בו מראש במסגרת סמכות השריונים שבסעיף 16. ההחלטה התקבלה על רקע מהלך רחב יותר של נתניהו לקראת גיבוש רשימת הליכוד. בלילה שבין 10 ל-11 באוגוסט הודיע ראש הממשלה ויו"ר הליכוד כי הוא מבקש לשריין את שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר החוץ גדעון סער ושר המרכז חיים כץ. שריונו של ישראל כ"ץ כבר אושר בהחלטה קודמת של בית הדין, ואילו שריונו של גדעון סער נשען על ההסכם להתמודדות משותפת עם הימין הממלכתי.
בית הדין קבע גם כי שריונו של ישראל כ"ץ עומד בתוקפו והוא אף מהווה שריון נוסף מעבר לשמונת המקומות הרגילים המוקצים ליו"ר התנועה. ביחס לגדעון סער נקבע כי ההסדר בעניינו תקף בהתאם להסכם ולהוראות התקנון. לצד אישור השריונים, בית הדין מתח ביקורת פרוצדורלית על אופן קידום ההצבעה במזכירות. ההודעה על החלטת נתניהו נמסרה במהלך הלילה, וכבר בבוקר החלה הצבעה טלפונית במזכירות. בית הדין קבע כי המזכירות אינה "חותמת גומי" וכי ראוי שחבריה יקבלו זמן מספק לעיין בהצעה ולגבש עמדה.
עם זאת, נקבע כי הפגם הפרוצדורלי אינו מבטל את השריונים במקרה הנוכחי, מאחר שהתקנון אינו קובע פרק זמן מסוים כתנאי לתוקף ההצבעה. בית הדין המליץ כי להבא תימסר הצעת החלטה על שריון לחברי המזכירות לפחות 48 שעות לפני ההצבעה, אלא אם קיימת דחיפות מיוחדת ומנומקת, וכן המליץ ככלל לקיים דיון פרונטלי שבו יישמעו טיעונים בעד ונגד.
בסיכום פסק הדין נקבע במפורש: "העתירות נדחות", ויו"ר התנועה מוסמך לבחור את חיים כץ לאחד משמונת המקומות המשוריינים עוד לפני הפריימריז. ההחלטה התקבלה ברוב דעות, כאשר שלושת חברי בית הדין אישרו פה אחד את שריוניהם של ישראל כ"ץ וגדעון סער, וברוב דעות את שריונו של חיים כץ.
