תחת שכבת קרח בעובי של יותר משלושה קילומטרים באנטארקטיקה, חשפו חוקרים מבנה גיאולוגי עצום המורכב מ-30 עמקים המחוברים זה לזה. המבנה הענקי, שמשתרע על פני שטח הדומה למחצית מחלקה המזרחי של היבשת, נוצר בעקבות תנועה איטית של קרום כדור הארץ – ומעניק לחוקרים כלי חדש לניבוי שינויי האקלים.
כדי "לראות" את מה שמסתתר מתחת לשכבת הקרח הכבדה, שילבו המדענים מדידות של כבידה, מגנטיות וגלי קול. הנתונים חשפו מבנה המזכיר מרופה ענקית שנפתחה מנקודה מרכזית סמוך לקוטב הדרומי. לפי הערכת החוקרים, צורה זו נוצרה כאשר קרום כדור הארץ נמתח והסתובב בזמן שהיבשות העתיקות החלו להיפרד זו מזו.
לתנועה העתיקה הזו הייתה השפעה מכרעת על עיצוב פני כדור הארץ כפי שהם מוכרים כיום: היא הובילה להרמת רכסי הרים אדירים באנטארקטיקה ויצרה את קו השבר שבסופו של דבר ניתק את אנטארקטיקה מאוסטרליה. המבנה שנחשף כולל בתוכו גם עמקים מוכרים, ובהם האגן של אגם ווסטוק – האגם התת-קרחוני הגדול בעולם.
מעבר לגילוי ההיסטורי, לתגלית יש משמעות מעשית ראשונה במעלה עבור המאבק בהתחממות הגלובלית. הקרחונים הענקיים של אנטארקטיקה זורמים כיום בתוך אותם עמקים וחריצים שנוצרו לפני מיליוני שנים. צורת הסלעים שמתחת לקרח קובעת לאן יזרמו הקרחונים ובאיזו מהירות הם יחליקו לכיוון האוקיינוס – נתון חיוני שיעזור למדענים להבין באיזה קצב יימס הקרח וכיצד ישפיע הדבר על עליית מפלס הים ברחבי העולם.
