ברוכים הבאים למופע ההלבנה של התקשורת הישראלית – ובעיקר הזיכרון הקצר שלהם: רביב דרוקר ובן כספית מונו למשגיחי הכשרות של הפוליטיקה.
מדהים לראות את המנגנון עובד בזמן אמת – דרוקר כותב ב"הארץ" ומאבחן בהתרגשות: "עבאס וסגלוביץ' – שוברי חומות הפחד וההפרדה בין יהודים וערבים". דרוקר מתפייט על מנסור עבאס וכותב שהוא "המנהיג המרשים ביותר בזירה". לא פחות.

דוהר לעבאס? ח"כ סגלוביץ' הגיש מכתב התפטרות מהכנסת
וככה זה עובד: לוקחים את רע"מ, מוסיפים את יואב סגלוביץ' בתור עלה התאנה, ומגישים לציבור מנה מכובסת היטב – הכשרה להכניס את מנסור עבאס לקואליציה העתידית של איזנקוט, בנט, ליברמן, לפיד ויאיר גולן.
והנה בן כספית עם הקלישאות הרגילות. כשרוצים להלבין מהלך כל כך מזוהם. רעיון מדהים. מנהיג בקנה מידה היסטורי,תראו מה זה. אגב כמה שנים קודם, בן כספית דיבר אחרת לגמרי על רע"מ ומנסור עבאס. איזה מזל שיש לנו את דרוקר וכספית שיסבירו לציבור מתי עבאס הוא סכנה ומתי הוא שותף לגיטימי.

"התפטרות סגלוביץ' – קנוניה להכשרת ממשלה עם האחים המוסלמים"
אין שאלות קשות, אין בחינה אמיתית של האידיאולוגיה. משכיחים את העובדה שהוא מסרב לצאת נגד ארגון הטרור חמאס, מעלימים את הקשר לאחים המוסלמים, מטשטשים את אמירות העבר על יהודים פולשים לירושלים ולמדינת ישראל.
מטפטפים שזה לגיטימי, מסבירים שאסור לפחד, ומכינים את הציבור ליום שאחרי הבחירות. אלה התועמלנים שקוראים לעצמם עיתונאים, שמייחצנים את התועבה הזו, שמאשימים את הימין באחריות לשבעה באוקטובר בזמן שהם מנסים להכניס את האחים המוסלמים לקואליציה.
רק בפעם הבאה שאתם הופכים "מחבק מחבלים" ל"מהלך היסטורי" – אל תקראו לזה פרשנות. תקראו לזה קמפיין.
