בדיקה שאורכת כרבע שעה עשויה בעתיד לספק לרופאים מידע אובייקטיבי על פעילות המוח ולסייע באבחון של שורה ארוכה של הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. חברת ה-NeuroAI הישראלית Hemispheric מפתחת מערכת בינה מלאכותית שנועדה "לפענח" את האותות החשמליים של המוח – תחום שבו האבחון עדיין נשען במקרים רבים על הערכה קלינית, שאלונים, תסמינים ולעיתים תהליך ממושך של ניסוי וטעייה.
המערכת, שנקראת Descartes, מבוססת על ניתוח נתוני EEG – בדיקה לא פולשנית המודדת את הפעילות החשמלית במוח. במהלך הבדיקה הנבדק חובש כובע המצויד בחיישנים ומבצע משימות מול מסך. המידע שנאסף מועבר למודל הבינה המלאכותית, שמנתח את דפוסי הפעילות המוחית. התהליך כולו אמור להימשך כ-15 דקות.
מדיכאון ועד אלצהיימר
לפי החברה, המטרה היא לאפשר זיהוי והערכה של מצבים ובהם דיכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD), הפרעת קשב וריכוז, הפרעה טורדנית -כפייתית, הפרעות שינה, פרקינסון, אלצהיימר, פגיעה מוחית טראומטית וירידה קוגניטיבית מוקדמת. החברה אף שואפת שהמערכת תוכל לספק מידע על חומרת המצב. מאחורי המערכת עומד מודל בינה מלאכותית בהיקף של כשישה מיליארד פרמטרים. לצורך אימונו הקימה החברה לאורך השנים מערך לאיסוף נתוני פעילות מוחית, ובנתה מאגר הכולל מידע מכ-100 אלף נבדקים וכ-250 אלף שעות של פעילות מוחית. הרעיון דומה במידה מסוימת לאופן שבו מודלי שפה גדולים לומדים לזהות משמעות ודפוסים בתוך כמויות עצומות של טקסט: במקרה הזה, המודל מנסה ללמוד את הדפוסים המורכבים בתוך הפעילות החשמלית של המוח ולתרגם אותם למידע שעשוי להיות בעל משמעות קלינית.
גם לוחמים ישראלים השתתפו בפיילוט
אחד היישומים שנבדקים הוא אבחון PTSD. החברה ערכה מחקר פיילוט בקרב 122 לוחמים ישראלים ששירתו בעזה, במטרה לבחון את יכולת המערכת להעריך הפרעת דחק פוסט-טראומטית. בחברה מתכננים להגיש ל-FDA תוצאות מניסוי קליני בתחום ה-PTSD כבר בשנה הבאה, לאחר שהמערכת כבר הוצגה בפני המרכז למכשור רפואי ובריאות רדיולוגית של מינהל המזון והתרופות האמריקני.
הפוטנציאל גדול – אבל עדיין נדרשת הוכחה
לצד ההבטחה, חשוב לסייג: בשלב הנוכחי לא מדובר בבדיקת דם חדשה שאפשר לבקש מחר מרופא המשפחה, והטכנולוגיה עדיין צריכה לעבור תיקוף קליני ורגולטורי לפני שניתן יהיה לקבוע שהיא מסוגלת לאבחן באופן מהימן את מגוון המחלות שהחברה מבקשת לזהות. מומחים שצוטטו בפרסומים על החברה הזהירו כי הטכנולוגיה טרם הוכחה במידה הדרושה לשימוש קליני רחב. גם העובדה שהמודל אומן על מאגר נתונים גדול אינה כשלעצמה הוכחה לכך שהוא יכול להחליף את תהליך האבחון המקובל.
אם המערכת תעמוד בניסויים הקליניים ובדרישות הרגולטוריות, הפוטנציאל משמעותי: מעבר מאבחון שמבוסס בחלק מהמחלות בעיקר על תסמינים והתרשמות קלינית, לכלי נוסף המספק מדידה כמותית של פעילות המוח. השאלה הגדולה כעת היא האם הבינה המלאכותית אכן תצליח להפוך את האותות החשמליים המורכבים של המוח למידע רפואי מדויק ובעיקר כזה שרופאים יוכלו לסמוך עליו בקבלת החלטות.
