הבחירות הקרובות בישראל לא יהיו רק רה"מ בנימין נתניהו מול יריביו. הן עלולות להיות גם מאבק על השאלה מי ישפיע על הממשלה הבאה, אזרחי ישראל בלבד, או גם בעלי אינטרסים מחוץ לישראל. וצריך להפסיק להיות תמימים. למדינות ערביות, לתורמים זרים, לארגונים בינלאומיים ולעמותות פוליטיות בארץ ובעולם יש אינטרסים. ישראל חזקה, עצמאית ותקיפה היא לא תמיד ישראל שנוחה להם.
ולכן מבחינת חלקם, הבעיה היא לא רק נתניהו האיש. הבעיה היא המדיניות שהוא והימין מייצגים. ממשלה שמוכנה להגיד "לא" ללחצים מבחוץ. ממשלה שמקבלת החלטות על איראן, עזה, ההתיישבות והסוגיה הפלשתינית מתוך האינטרס הישראלי, גם כשהעולם פחות אוהב אותן. הרבה יותר נוח להתמודד עם ממשלה אחרת וחלשה.
וכאן נכנסת מילת הקסם של הבחירות הקרובות: "מרכז", שמאל קיצוני ומסוכן באריזה של מרכז. השמאל הישראלי הבין שהמילה "שמאל" כבר לא מוכרת מספיק קלפיות. אז מחליפים אריזה. לוקחים אנשי שמאל קיצוני, מצרפים אנשי צבא לשעבר, מוסיפים כמה דמויות שהגיעו בעבר מהימין, מדברים על אחדות, ממלכתיות וריפוי – ומשווקים לציבור ממשלת מרכז. אבל ממשלה לא נמדדת באריזה. היא נמדדת בהחלטות.
מי יהיו השותפים שלה? מה תהיה המדיניות מול איראן? מה יקרה כאשר יגיע לחץ להקמת מדינה פלשתינית? מה תהיה המדיניות בעזה ובהתיישבות? אפשר לקרוא לזה מרכז. בפועל אנחנו עלולים לקבל שמאל קיצוני ומסוכן על מלא. אל תסתכלו רק על הסקרים. תעקבו אחרי הכסף התערבות פוליטית בשנת 2026 לא חייבת להגיע במעטפה למפלגה. היא יכולה להגיע דרך עמותות, קמפיינים, מערכי שטח, דיגיטל, מחאות, מחקרים, פעילות משפטית והנעת מצביעים.
פרסום ראשון: מפלגת ימין חדשה נרקמת בהובלת פרופ' כהן אליה
ולכן לקראת הבחירות חייבים לדרוש דבר פשוט: שקיפות. מי מממן? מאיפה מגיע הכסף? איזה אינטרס עומד מאחוריו? לא כל תרומה מחו"ל היא התערבות ולא כל עמותה היא זרוע פוליטית. אבל אם כסף זר משמש בפועל להשפעה על מערכת הבחירות בישראל, לציבור יש זכות לדעת. בלי קונספירציות ובלי סיפורים. תראו לנו את הכסף. ישראל היא לא מדינת חסות.
גם למדינות ערב יש אינטרסים. גם לאירופה. גם לאמריקאים. וזה בסדר גמור. שידאגו לאינטרסים שלהם. אנחנו צריכים לדאוג לשלנו. אם הישראלים יחליטו להחליף את נתניהו ואת הימין, זו דמוקרטיה. אבל אם מישהו מבחוץ רוצה ממשלה אחרת בישראל משום שיהיה לו קל יותר ללחוץ עליה ביום שאחרי הבחירות, זאת כבר סיבה טובה מאוד עבור הישראלים לשאול שאלות ואפילו לפחד .
גלעד ארדן הכריז על הקמת מפלגה חדשה: "לא נשב בשום ממשלה צרה"
לכן כאשר ימכרו לנו ממשלת מרכז, צריך לבדוק מי באמת האנשים שמרכיבים אותה. כאשר ידברו על שינוי, צריך לשאול לאן ומה רוצים לשנות. וכאשר יושקעו מיליונים בקמפיינים שנועדו להסביר לנו מה לחשוב – צריך לשאול מי שילם עליהם. כי את הממשלה הבאה בישראל לא צריכים לבחור תורמים מעבר לים, עמותות זרות או בעלי אינטרסים בבירות ערב.
לא הם שולחים את הילדים שלהם להילחם כאן. לא הם רצים לממ"ד כשהטילים מגיעים. ולא הם ישלמו את המחיר אם ההחלטות יהיו שגויות. אנחנו כן. ולכן בבחירות הקרובות צריך לזכור דבר אחד: הם יכולים להשקיע כסף. הם יכולים לנסות להשפיע על התודעה. הם יכולים להעדיף ממשלה שנוחה להם. אבל על מדינת ישראל רק הישראלים יחליטו.
