לאחר עשרות שנים של דבקות במדיניות של ניטרליות צבאית, אוסטריה החלה לבחון שינויים בצבא שלה לאור הדינמיקה הביטחונית המשתנה באירופה. בעקבות זאת, בווינה הודיעו על כוונתם להאריך את שירות החובה הצבאי משישה לתשעה חודשים, צעד המשקף חששות גוברים לטענתם מהמצב העולמי ובעקבות המלחמה של רוסיה באוקראינה בפרט.
ממשלת אוסטריה רואה בחיזוק הכוחות החמושים לא בחירה פוליטית, אלא צורך המחובר לסביבה הביטחונית המשתנה. קנצלר אוסטריה, כריסטיאן שטוקר, הצהיר כי המצב הביטחוני "השתנה מקצה לקצה בשנים, בחודשים ובשבועות האחרונים", והוסיף כי המלחמה של רוסיה באוקראינה קטעה את "חלום השלום המתמשך באירופה".
מעגל הדמים נמשך: 15 נהרגו במתקפה רוסית על קייב
ההחלטה הגיעה במקביל להערכה מחדש של היכולות הצבאיות של מדינות אירופאיות רבות. זאת בטענה שהמלחמה באוקראינה ניפצה את האמונה רבת-השנים כי מלחמות גדולות באירופה שייכות לעבר. גרמניה הודיעה על תפנית היסטורית במדיניות ההגנה שלה, שוודיה ופינלנד הצטרפו במהירות לנאט"ו, ומדינות בצפון ומזרח אירופה העלו את רמת הכוננות הצבאית שלהן בשל קרבתן הגיאוגרפית לרוסיה.
חשוב לציין כי אוסטריה אינה חברה בנאט"ו ושומרת באופן רשמי על מדיניות של ניטרליות מאז 1955, בעקבות סיום נוכחותן באירופה של מעצמות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. ואולם, המלחמה הרוסית באוקראינה, שהחלה בפברואר 2022, עוררה מחדש את הדיון במדינה לגבי משמעותה של הניטרליות במאה ה-21.
