ערים שלמות שהיו פעם מרכזי כוח, מסחר ודת במצרים נעלמו ונשכחו במשך אלפי שנים. כעת, הודות לחפירות ארכיאולוגיות מרתקות בחולות המדבר וקרקעית הים, החוקרים מצליחים כיום להחזיר לחיים את הערים הללו ולגלות מחדש את סודותיהן המרתקים.
המסע אל תוך נבכי ההיסטוריה המצרית מתחיל בדרום, באזור שבו החולות שמרו בסוד במשך אלפי שנים את אחת התגליות הגדולות ביותר של המאה ה-21. ממנו נמשיך אל ערי המדבר השנויות במחלוקת, אל מעמקי הים התיכון, ועד לערי הדלתא ולמרכזים הקדושים ביותר של העולם העתיק.
אתון – העיר הזהובה האבודה בלוקסור, בת יותר מ-3,000 שנה התגלתה במקרה בשנת 2020 בזמן שחוקרים חיפשו מקדש קבורה אחר. העיר השתמרה בצורה מדהימה תחת החולות וכוללת בתים שלמים, אזורי מגורים ברורים, ומפעלים ותעשיות קטנות – בהם אזורי אפייה גדולים, מתחמי עיבוד מתכת, זכוכית ואריגה. כל אלו מספקים תמונה חיה ויוצאת דופן של שגרת החיים בשיא תקופת הממלכה החדשה תחת שלטונו של אמנחותפ השלישי.
אל-עמארנה – עיר המרד של הפרעה אחנתון, נבנתה מאפס לפני כ-3,400 שנה באזור מבודד על ידי הפרעה אחנתון, אשר חולל מהפכה דתית קיצונית והחליט לבטל את פולחן האלים המסורתי לטובת אל אחד יחיד – אל השמש אתון. העיר תוכננה ועוצבה באופן ייחודי, כולל מקדשים פתוחים לשמיים כדי שקרני השמש יאירו ישירות על המתפללים. לאחר מותו, הממשל חזר למרכז הקודם, העיר ננטשה וההיסטוריה שלה הושתקה בכוונה על ידי יורשיו. בחפירות במקום התגלו בעבר ממצאים דרמטיים, ובהם "מכתבי עמארנה" הדיפלומטיים ופסל הבאסט המפורסם והשמור היטב של המלכה נפרטיטי.
תוניס-הרקליון – הנמל השקוע בים התיכון, עיר מפוארת ששגשגה במשך מאות שנים כנקודת מסחר ראשונה במעלה בין מצרים ליוון, עד ששקעה אל לקרקעית הים התיכון עקב שילוב של רעידות אדמה, עליית מפלס המים ותופעות של התנזלות הקרקע. העיר התגלתה מחדש רק בשנת 2000, כעשרה מטרים מתחת לפני המים, ונתגלו בה מקדשים מרשימים, פסלי ענק בדמות פרעונים ומלכות, עשרות ספינות טרופות וחפצי יוקרה יווניים ומצריים המעידים על המפגש התרבותי העשיר שהתקיים בה.
טאניס – עיר הבירה העשירה בדלתא, שהיוותה עיר מסחר אדירה ששימשה כבירת מצרים התחתונה בתקופת השושלות ה-21 וה-22, תקופה שבה השלטון במצרים היה מבוזר. אף על פי שקיבלה פרסום עולמי בסרטי קולנוע בדיוניים, המציאות ההיסטורית שלה עולה על כל דמיון: ארכיאולוגים גילו בה קברים מלכותיים סגורים ומפוארים שלא נגעו בהם במשך אלפי שנים, ובהם מסכות זהב מרהיבות, תכשיטים עשירים וסרקופגים שמלמדים על העוצמה הכלכלית של שליטי הדלתא.
5. אבידוס – עיר הקודש של מצרים העתיקה, אחד האתרים הקדושים והעתיקים ביותר במצרים ששימש כאתר קבורה מלכותי עוד לפני תקופת השושלת הראשונה. המקום מפורסם בזכות מקדש סטי הראשון המרשים, הכולל את "רשימת המלכים" המפורסמת – תיעוד היסטורי שסייע לחוקרים לפענח את ציר הזמן והשושלות של הפרעונים. בנוסף, באבידוס נחשפו ממצאים מרתקים כמו ספינות קבורה עתיקות ומפעל הבירה התעשייתי הקדום ביותר שהתגלה אי פעם בעולם, אשר סיפק משקאות לטקסים דתיים רבי-חשיבות.
לאורך האלפים שבהם קמו ונפלו ערים אלו במצרים, נקשרה ההיסטוריה של עם ישראל בקשר הדוק עם האימפריה המצרית. בתקופות המוקדמות יותר, החל מתקופת האבות והברונזה המאוחרת, שבה שלטו פרעונים כדוגמת אמנחותפ השלישי ושושלות הממלכה החדשה, מצרים היוותה את זירת השעבוד המרכזית, ממנה יצאו בני ישראל לחירות בניסים תחת מנהיגותו של משה רבנו – אירוע מכונן שהטביע חותם עמוק בתודעה היהודית.
מאות שנים לאחר מכן, בתקופות שבהן ערים כמו טאניס שגשגו כמרכזי שלטון, תקופת הבית הראשון והשני, התקיימו קשרים מדיניים, כלכליים וצבאיים מורכבים בין ממלכות יהודה וישראל לבין מצרים, לצד גלי הגירה של יהודים שהתיישבו במצרים, כדוגמת הקהילה היהודית באלפנטינה ובאלכסנדריה בהמשך, שהפכו לחלק בלתי נפרד ממרקם החיים באזור הדלתא ועמק הנילוס.
