לפני יותר מחמשת אלפים שנה מת אדם בשם אצי, וגופתו קפאה בתוך קרחון באירופה עד שהתגלתה מחדש בשנות התשעים. מאז, מדענים מנסים להבין איך הגופה שרדה כל כך הרבה זמן. כעת מחקר חדש חושף שגופו של אצי אינו סתם חפץ ישן, אלא עולם חי ודינמי של ממש.
צוות של חוקרים מ-"Eurac Research" החליט לבדוק לעומק את כל היצורים הזעירים, כמו חיידקים ושמרים, שנמצאו על גופו ובתוך הבטן של אצי. כדי להבין מה היה שם פעם לעומת מה הגיע אחר כך, הם השתמשו בבדיקות מעבדה מתקדמות והצליחו לגלות כמה דברים מרתקים. בקיבה ובמעיים של אצי נמצאו חיידקים עתיקים שהיו חלק מהגוף שלו כשהיה בחיים. חיידקים אלו כמעט ולא קיימים יותר אצל בני אדם שחיים בעולם המודרני של היום, ולכן הם נותנים לנו הצצה נדירה לאיך נראתה הבריאות של בני אדם קדומים.
בנוסף לחיידקים, החוקרים מצאו שמרים מיוחדים שמסוגלים לחיות רק בקור עז. המבנה הגנטי שלהם דומה ליצורים שנמצאים במקומות קפואים כמו אנטארקטיקה, מה שאומר שהם כנראה הגיעו מהקרחון המקורי וליוו את אצי במשך אלפי שנים. נקודה מעניינת נוספת היא שאחרי שאצי התגלה, שמו עליו חומר מיוחד בשם פנול כדי לנקות ממנו עובש. להפתעת המדענים, חלק מהשמרים ששרדו פיתחו יכולת לאכול את החומר הזה, וכך הטיפולים הרפואיים שעשו לו בעבר עזרו להם בעקיפין להמשיך לחיות.
מעבר לסקרנות המדעית, המחקר הזה עוזר למוזיאונים לשמור טוב יותר על הגופה של אצי שלא תיהרס. בנוסף, מדענים מקווים שאפשר יהיה להשתמש ביצורים האלו שמורגלים לקור קיצוני גם בתעשייה המודרנית, למשל כדי לייעל תהליכים שדורשים קירור רב ולחסוך באנרגיה.
על פי הכרונולוגיה היהודית והתנ"ך, התקופה שבה חי אצי איש הקרח – לפני כ-5,000 שנה, סביב שנת 3300 לפני הספירה – מקבילה לתקופה שקדמה למתן תורה, שבה האנושות הייתה עדיין בשלביה הראשונים ובמסגרת "תקופת האבות" שטרם המבול או מיד לאחריו לפי מניין השנים המקראי.
מבחינת ההיסטוריה היהודית, זהו שלב טרום-לאומי וטרום-תורני שבו העולם התנהל לפי שבע מצוות בני נוח, הרבה לפני שנוצר העם היהודי או ניתנה התורה בהר סיני, כאשר האנושות עברה מהדורות הראשונים של צאצאי אדם הראשון ועד להיווצרות השפות והתרבויות המוקדמות.
