חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית יצרו פריצת דרך בעולם המדע לאחר שהשתמשו בבינה מלאכותית כדי לעצב "מאפס" נגיפים (וירוסים) חדשים לחלוטין שלא היו קיימים בטבע. החוקרים האמריקאים השתמשו ב-AI למען המשימה, כאשר תהליך היצירה פעל באופן דומה למודלי שפה מוכרים כמו ChatGPT.
במקום להאכיל את המחשב בטקסטים, החוקרים אימנו את מודל הבינה המלאכותית על מיליוני קודים גנטיים של וירוסים, חיידקים, צמחים ובני אדם, עד שהמחשב למד את שפת ה-DNA והצליח להרכיב רצפים גנטיים חדשים. הנגיפים הללו מתפקדים באופן מלא, פעילים, ויודעים לשכפל את עצמם בתוך תאים. הצלחה זו מוגדרת כפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מחשב מעצב קוד גנטי (גנום) שלם ומתפקד.
כדי להרגיע את החששות, המדענים מדגישים כי 16 הנגיפים החדשים שהבינה המלאכותית יצרה אינם מהווים כל איום על בני אדם. נגיפים מהסוג הזה נקראים "בקטריופאג'ים" (אוכלי חיידקים), והם תוקפים ומחסלים את החיידק הפיזי בלבד, מבלי לפגוע או לחדור לתאים בגוף האדם. מתוך מאות תכנונים שהציעה הבינה המלאכותית, החוקרים ייצרו 302 במעבדה, ונדהמו לגלות כי חלקם אכן חיסלו את החיידקים בצלחות הניסוי בהצלחה יתרה.
לחשיפה זו יש פוטנציאל לשנות את פני הרפואה, במיוחד בהתמודדות מול חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. היכולת לתכנן נגיפים בהתאמה אישית פותחת פתח לעידן חדש של "ביולוגיה ממוחשבת", שבו ניתן יהיה לייצר תרופות מורכבות, טיפולים למחלות גנטיות, ואף נוגדנים ייעודיים למחלות קשות במהירות שלא הכרנו בעבר.
לצד ההתרגשות העצומה, מומחים מזהירים כי הטכנולוגיה מעלה גם שאלות דחופות בנושאי בטיחות וביטחון ביולוגי. החשש המרכזי הוא שגורמים עוינים עלולים לנצל את אותם הכללים כדי להנדס נגיפים מסוכנים שיפגעו בבני אדם. אף שהחוקרים נקטו אמצעי זהירות קפדניים ועבדו במעבדה מאובטחת, הקהילה המדעית מסכימה כי העולם יצטרך לקבוע בהקדם חוקים ופיקוח הדוק כדי להבטיח שהטכנולוגיה תשמש אך ורק להצלת חיים.
