דלג לתוכן הראשי
האם תא לחץ באמת יכול להאט את ההזדקנות?

האם תא לחץ באמת יכול להאט את ההזדקנות?

יעל אנקר
יעל אנקר

מחקרים ישראליים הציבו את הטיפול בחמצן היפרברי במרכז הדיון העולמי סביב רפואת הלונג'ביטי, לאחר שמצאו שינויים בסמנים ביולוגיים הקשורים להזדקנות • אך האם מדובר בפריצת דרך או שעדיין מוקדם להסיק מסקנות?


במשך עשרות שנים שימש הטיפול בחמצן היפרברי (HBOT), המוכר יותר כטיפול בתא לחץ, למצבים רפואיים מוגדרים כמו מחלת דקומפרסיה ("מחלת הצוללים"), הרעלת פחמן חד-חמצני, פצעים כרוניים שאינם מחלימים ונזקי קרינה. בשנים האחרונות, עם זאת, הוא הפך לאחד התחומים המסקרנים ביותר ברפואת הלונג'ביטי – התחום העוסק בהארכת שנות החיים הבריאות.

צילום: פריפיק

העניין העולמי גבר בעיקר בעקבות שורת מחקרים שנערכו במרכז סגול לרפואה היפרברית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), שהצביעו על השפעות אפשריות של הטיפול על סמנים ביולוגיים הקשורים להזדקנות, זרימת הדם למוח ותפקוד קוגניטיבי. עם זאת, מומחים מדגישים כי נכון להיום אין הוכחה שתא לחץ מאט את ההזדקנות או מאריך את תוחלת החיים באנשים בריאים, והוא אינו מאושר להתוויה זו.

המחקר הישראלי שעורר עניין בעולם

אחד המחקרים הבולטים בתחום פורסם בשנת 2020 וכלל 35 מבוגרים בריאים בני 64 ומעלה, שעברו 60 טיפולים בתא לחץ במשך כשלושה חודשים. החוקרים דיווחו על עלייה של יותר מ-20% באורך הטלומרים – קצות הכרומוזומים הנחשבים לאחד מסמני ההזדקנות התאית – ועל ירידה של עד 37% במספר התאים המזדקנים (Senescent Cells). בנוסף נצפו שינויים בביטוי גנים הקשורים להזדקנות. הממצאים עוררו עניין רב בעולם המחקר, אולם החוקרים הדגישו כי מדובר בשינויים בסמנים ביולוגיים בלבד, ולא בהוכחה שהמטופלים חיו זמן רב יותר או הפחיתו את הסיכון למחלות הקשורות לגיל.

 

גם המוח עשוי להרוויח – אבל המחקר עדיין בראשיתו

תחום נוסף שנמצא במוקד המחקר הוא השפעת הטיפול על המוח. מספר מחקרים שנערכו בישראל הצביעו על שיפור בזרימת הדם לאזורים מסוימים במוח ועל שיפור בחלק מהמבחנים הקוגניטיביים בקרב אנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה או לאחר פגיעה מוחית. גם מחקר כפול-סמיות שפורסם בשנת 2025 מצא שינויים במדדי הדמיה מוחית ובחלק ממדדי התפקוד הקוגניטיבי. עם זאת, החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים גדולים וארוכי טווח כדי לקבוע האם מדובר בטיפול בעל השפעה קלינית משמעותית.

 

איך פועל תא לחץ?

במהלך הטיפול שוהה המטופל בתא אטום ונושם חמצן בריכוז גבוה ובלחץ הגבוה פי שניים לערך מהלחץ האטמוספרי הרגיל. מצב זה מגדיל משמעותית את כמות החמצן המומסת בדם ומאפשר אספקת חמצן מוגברת גם לרקמות שבהן זרימת הדם מוגבלת. לפי החוקרים, החשיפה המחזורית לחמצן מפעילה מנגנונים תאיים שעשויים לעודד יצירת כלי דם חדשים, לשפר את פעילות המיטוכונדריה, לגייס תאי גזע ולסייע בתיקון רקמות.

אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

מה כבר הוכח – ומה עדיין לא?

למרות ההבטחה, חשוב להבחין בין מחקר בסיסי לבין טיפול מוכח. כיום אין מחקר שהראה כי טיפול בתא לחץ: מאריך את תוחלת החיים, מפחית תמותה, מונע דמנציה, מונע מחלות לב, משנה באופן מוכח את הגיל הביולוגי לאורך שנים. לעומת זאת, קיימות התוויות רפואיות מבוססות שבהן הטיפול בתא לחץ נחשב לחלק מהרפואה המקובלת, ובהן מחלת דקומפרסיה, הרעלת פחמן חד-חמצני, כיבים בכף רגל סוכרתית, נזקי קרינה, זיהומים מסוימים ופצעים כרוניים שאינם מחלימים.

לא טיפול קסם

למרות ההתעניינות הגוברת בתחום הלונג'ביטי, מומחים מדגישים כי אין לראות בתא לחץ "מעיין נעורים" או תחליף לאורח חיים בריא. גם אם בעתיד יתברר שיש לו תרומה מסוימת לעיכוב תהליכי הזדקנות, הוא צפוי להיות חלק מגישה רחבה יותר הכוללת פעילות גופנית, תזונה ים-תיכונית, שינה איכותית, איזון מחלות כרוניות ושמירה על מסת השריר.

השורה התחתונה

תא לחץ הוא אחד התחומים המבטיחים ביותר ברפואת הלונג'ביטי, והמחקרים – במיוחד אלה שנערכו בישראל – מצביעים על שינויים מעודדים בסמנים הקשורים להזדקנות ובתפקוד המוח. אולם בשלב זה, המדע עדיין לא הוכיח שהטיפול מאט את ההזדקנות הקלינית או מאריך את החיים, ולכן מומחים קוראים להתייחס אליו בזהירות ולהמתין למחקרים גדולים וארוכי טווח שיספקו תשובות ברורות יותר.