תוכנית ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבנות את ספינות המלחמה הגדולות ביותר של הצי האמריקני מאז מלחמת העולם השנייה, מגיעה עם תג מחיר עצום של 275 מיליארד דולר, וייתכן שלמספנות בארה"ב אין את היכולת לבנות אותן, כך עולה מדו"ח חדש של משרד התקציבים בקונגרס (CBO) שפורסם היום (חמישי).
כל אחת מ-15 ספינות הקרב הגרעיניות המתוכננות תעלה יותר מ-18 מיליארד דולר, מה שמציב אותן בטווח העלות של נושאות המטוסים מסוג "פורד" של הצי, הנחשבות עד כה לכלי השיט הימיים היקרים ביותר שנבנו אי פעם.
העלות העצומה של ספינות המלחמה, שזכו לכינוי "ספינות טראמפ", מביאה לעלייה של יותר משני שלישים בתקציב הרכש הכולל של הצי עבור כלי שיט קרביים, הכוללים גם משחתות ופריגטות – מ-11 מיליארד דולר בשנת 2025 ל-18 מיליארד דולר בשנת 2027, כך לפי דו"ח ה-CBO.
הממשל הודיע על תוכנית ספינות המלחמה בחודש דצמבר האחרון, כאשר נשיא ארה"ב אמר כי הן יצוידו ב"תותחים וטילים ברמה הגבוהה ביותר", נשק היפר-סוני, תותחי מסילה חשמליים, טילי שיוט ו"לייזרים המתוחכמים ביותר בעולם". בהמשך, הצי הודיע כי ספינות המלחמה יישאו טילי שיוט בעלי ראשי נפץ גרעיניים, מה שיהפוך אותן לכלי השיט החזקים ביותר בארסנל האמריקני לאחר צוללות הטילים הבליסטיים שלו.
בפרסום תוכנית בניית הספינות לשנת 2027 בחודש מאי האחרון, הצי הודיע כי הוא מתכנן לרכוש 15 מספינות המלחמה בעלות תפוסה של 35,000 טון בין השנים 2028 ל-2056. ה-CBO ציין כי הספינה הראשונה תעלה 23.4 מיליארד דולר, כאשר הספינות הבאות יעלו 18 מיליארד דולר כל אחת. זוהי עלייה משמעותית בעלות לכל ספינה, שהייתה 15.1 מיליארד דולר עבור הראשונה ו-10.2 מיליארד דולר עבור הגרסאות השנייה והשלישית, על פי דו"ח ה-CBO. עם זאת, הדו"ח מציין כי ההערכה המקורית הייתה לספינה בעלת הנעה קונבנציונלית, ולא לגרסה גרעינית.
בהשוואה לתוכניות בניית ספינות אחרות, ספינות המלחמה הללו ידורגו קרוב לצמרת מבחינת עלות. לדוגמה, נושאת המטוסים USS ג'רלד ר. פורד, המודרנית ביותר של הצי האמריקני, שהוכנסה לשירות בשנת 2017, עלתה 13.3 מיליארד דולר. גרסאות חדשות יותר של ספינות מסוג פורד צפויות לעלות כ-22 מיליארד דולר, כך לפי דו"ח ה-CBO. צוללות טילים בליסטיים מסוג קולומביה הקרובות מגיעות עם תג מחיר של 10 מיליארד דולר כל אחת.
כסף אינו המשתנה היחיד בתוכנית ספינות המלחמה. המספנות של ארה"ב עשויות שלא להיות מסוגלות להתמודד עם העבודה, כך לפי דו"ח ה-CBO. ספינות המלחמה החדשות יהיו גדולות פי שלושה וחצי ממשחתות הטילים המונחים מסוג ארלי בורק של הצי, השולטות כיום בבניית כלי השיט הקרביים האמריקניים.
עד שנת 2035, תוכנית הצי תכפיל יותר מפי שניים את התפוסה של כלי השיט הקרביים הגדולים שהמספנות יצטרכו לייצר. התמודדות עם עלייה כה משמעותית בייצור כלי שיט קרביים גדולים עלולה להוות אתגר לתעשיית בניית הספינות", נכתב בדו"ח ה-CBO. זוהי גם תעשיית בניית ספינות שנוטה לעיכובים וחריגות תקציב. בשנת 2025, מזכיר הצי דאז, ג'ון פלאן, אמר לקונגרס כי תוכנית בניית הספינות הטובה ביותר של הצי הייתה בפיגור של שישה חודשים ועם חריגה של 57% מהתקציב. "כל התוכניות שלנו הן בלגן", העיד.
דו"ח ה-CBO מציין כי שני בוני כלי השיט הקרביים העיקריים, באת' איירון וורקס במיין ואינגלס שיפבילדינג במיסיסיפי, "מתמודדים שניהם עם אתגרים בבניית משחתות בלוח הזמנים". אספקת משחתות מסוג ארלי בורק מתעכבת בממוצע בחמש שנים, כך נכתב בדו"ח.
אך בעוד ששתי המספנות הללו היו היחידות שבנו כלי שיט קרביים אמריקניים במשך ארבעה עשורים, אין להן את היכולת לבנות ספינות בעלות הנעה גרעינית, כך לפי דו"ח ה-CBO. גורמים בצי אמרו כי ההרכבה תיפול על מספנת ניופורט ניוז בווירג'יניה, שם מיוצרים נושאות מטוסים וכמה צוללות. אך דו"ח ה-CBO מעלה שאלות לגבי האופן שבו בניית ספינות מלחמה בניופורט ניוז תשפיע על תוכניות אחרות שכבר מתעכבות.
הדו"ח מציין לבסוף כי בניית סוג חדש של ספינות מאפס מעמיסה על כל תעשיית בניית הספינות, ומציין את "עקומת הלמידה התלולה" הכרוכה בכך. "אפילו מספנות שכבר בונות ספינות צי יתמודדו עם אתגרים בתכנון ובניית הספינה הראשונה מסוג חדש. ספינות מובילות בבניית ספינות הצי כמעט תמיד לוקחות יותר זמן לבנייה ועולות יותר מההערכה הראשונית", הוא מסכם.
גם אם ניתן להתגבר על כל אתגרי הבנייה, אנליסטים רבים מטילים ספק אם הכסף שהוצא על ספינות מלחמה יהיה מושקע היטב בתקופה שבה כלי טיס בלתי מאוישים (רחפנים) בעלות נמוכה הופכים ליעילים יותר ויותר בלוחמה ימית. "האם הגיוני להשקיע כל כך הרבה נשק יקר וכל כך הרבה מלחים על פלטפורמה אחת, שעלולה להיות פגיעה?" כתב האדמירל בדימוס ג'יימס סטברידיס במאמר דעה בחודש ינואר. "בהתחשב בנחילי רחפנים של היום, צוללות חמקניות, טילים היפר-סוניים, טורפדות מתקדמים וכלי נשק סייבר התקפיים, לשים הרבה ביצים בסלסלות גדולות בודדות לא הגיוני במיוחד", כתב סטברידיס.
