רס"ן (במיל') הראל בירנשטוק ז"ל, שנפל אתמול במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון מפיצוץ מטען חבלה בבית ממולכד, הובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. משפחתו, חבריו ומאות אנשים ליוו אותו בדרכו האחרונה.
אימו נפרדה ממנו בכאב ושחזרה את המפגש האחרון ביניהם, ימים ספורים לפני נפילתו: "בן יפה שלי, מתוק שלי, שאני אוהבת, כל כך אוהבת. אני לא מאמינה שזה מה שקרה לנו. ואף פעם, אף פעם, אף פעם לא אאמין שנלקחת מאיתנו ככה".
היא תיארה כיצד רק ביום שני האחרון, בדרכו למילואים בלבנון, הצטרף אליה בהפתעה לביקור אצל סבו וסבתו בקריית אתא: "לא סיפרתי להם שאתה מגיע, ופתאום, כמו מלאך משמיים, הופעת בדלת. סבתא פרצה בצעקות שמחה. הסתובבת בגינה, כמו תמיד, כאילו חזרת לרגע לילדות, ואז אמרת לי: 'אימא, הכול נראה פתאום כל כך קטן לעומת איך שזכרתי אותו כילד'. צחקנו יחד, אכלנו ארוחת בוקר, התחבקנו והתנשקנו – ומשם המשכת ללבנון".
האם הוסיפה כי למרות השנים הארוכות שבהן ליוותה את בנה בשירותו הקרבי, מצוק איתן ועד סבבי הלחימה האחרונים, דווקא הפעם החליטה לבטוח בה' ולא לדאוג – עד שהגיעה הבשורה המרה. היא תיארה את הראל כאדם מלא חיים ואהבה, וסיפרה על המשפחה המקסימה שהקים עם רעייתו אליה וארבעת ילדיהם: "אליה עמדה לצידך בכל השאיפות הצבאיות שלך. היא ידעה כמה הצבא חשוב לך וכמה הפיקוד היה ערך עליון בעיניך". היא חתמה את דבריה במשפט שנהג בנה לומר לה: "אימא, בסוף כולם מתים. ואם כבר למות – אז לפחות ככה".
אחותו הקטנה ספדה לו במילים חנוקות: "מחפשת את המילים להיפרד ממך והן פשוט לא יוצאות – רק מחנק גדול. אחי הבכור, חיינו יחד 32 שנים ציניות, מצחיקות וכשצריך גם רציניות. היית לי גאווה, סיימת הכל בהצטיינות, קורס מכ"ים, מ"פ – תמיד היה אפשר לסמוך עליך שתסיים את המשימה בהצלחה. היית מלא הומור וצחוק, אני כל כך מודה על הרגעים שלנו ביחד, כמה תכננו את הטיול הבא שלנו יחד. תעיר אותי מהחלום הסיוטי הזה, אני לא יכולה להחזיק עוד כאב כזה בחיי. נוח בשלום אחי הבכור, כבר מתגעגעת".
גם אחיו נפרד ממנו בכאב וסיפר על הגאווה שחש בכל פעם שהראל יצר עמו קשר: "היית מוכשר בהכל, כל דבר שעשית היה מצוין – עם הילדים, בכדורסל, בפינג פונג. היית הכי מצחיק, מסמר הערב, וידעת תמיד מה לומר. כל כך אהבת את הצבא – היית נכנס למוד מפקד וזהו. מתעקש על כל חייל שיגיע, מדבר עם ההורים, מעודכן תמיד בכל מה שקורה בכל גזרה. הצבא הפסיד את המג"ד הכי טוב שהיה יכול להיות לו".
אחיו מתן, ספד לו גם כן: "בנימין, כן ככה קראת לי, למה? אין לי מושג. אני מסתכל על התמונות שלך בטלפון שלי ומסרב לקבל את ההודעה. איך מכילים דבר כזה? איך אתה הולך כשיש עוד כל כך הרבה דברים שצריך לעשות? ומה יהיה איתנו עכשיו? חלמתי לגור קרוב אליך בעתיד הקרוב – דמיינתי אותך ואותי עומדים על המנגל בזמן שהילדים שלנו משחקים".
עוד הוסיף בכאב: "הייתי הבן אדם שהייתי הכי דומה לו. היית הבן אדם הראשון שהייתי מתקשר לדבר איתו – התשובה שלך תמיד הייתה משכנעת מאוד: 'אם לא עכשיו, אימתי?'. אתה אהבת את החיים – והחיים אהבו אותך חזרה" הובלת פלוגות, היית איש של אנשים ומשימות – אפס פשרות וחיתוכי דרך. תודה הראל על שנים 27 היית אחי הגול, תודה על החיוך, הצחוק, חוויות. תודה שלימדת אותנו מהי זוגיות, תודה על האהבה שהערפת".
התקרית שבה נפל בירנשטוק התרחשה במהלך פעילות מבצעית בכפר מג'דל זון שבדרום לבנון. על פי הפרטים הידועים, הכוח פעל לסריקת מבנה ממולכד, ובמהלך הפעילות הופעל מטען חבלה. לצידו נפל גם רס"ם (במיל') תמיר וקנין. בצה"ל עדיין מתחקרים את נסיבות האירוע, בין היתר בניסיון לברר מתי הונח המטען ואם הופעל על ידי מחבלי חיזבאללה שידעו על הימצאות הכוחות במקום.

הראל ותמיר נפלו בלבנון: "הרגישו שחייבים להמשיך במילואים"
לאחר הפיצוץ תקף צה"ל תשתיות טרור באזור. לפי צה"ל, התקיפות בוצעו בתגובה להפרה בוטה של חיזבאללה, ובמסגרתן הותקפו בין היתר מחסנים שבהם אוחסנו אמצעי לחימה ודירות מבצעיות ששימשו את ארגון הטרור.
בירנשטוק, בן 34 מנוקדים, שירת כמפקד פלוגה בגדוד 2855 של חטיבה 55 בצנחנים. הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ובני משפחה. וקנין, בן 33 מאילת, שירת כחובש קרבי באותו הגדוד, והותיר אחריו הורים ושני אחים.
