בשבוע שעבר, במהלך פגישה סגורה שהתקיימה ביום שישי בשולי ישיבת הקבינט באחוזת קמפ דוויד, התעמת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באגרסיביות עם שר המלחמה פיט הגסת', כאשר הרקע סביב מחסור חמור ובלתי צפוי במלאי החימושים של הצבא – מצב שמגביל דרמטית את האפשרויות הצבאיות נגד איראן, מותיר את מחסני המדינה ריקים מטילי הגנה ותקיפה קריטיים, וחושף כשלים עמוקים בדרג הניהול הבכיר של הפנטגון, כך דווח היום (חמישי) ב"וושינגטון פוסט".
על פי הדיווח, הוויכוח הסוער החל כאשר טראמפ דרש מהגסת' תשובות חד-משמעיות בנוגע לשאלה מדוע הוטעה לכאורה לחשוב שבעיית החימושים והטילים "כבר תוקנה". בתגובה למתקפה, שר המלחמה ניסה להגן על עצמו והטיל את מלוא האשמה על סגנו, סטיבן פיינברג, בטענה שהוא זה שלא הבטיח שהנשיא יהיה מעודכן במלוא חומרת המצב.
מנגד, הבית הלבן והפנטגון מיהרו להכחיש את הדיווחים בתוקף. דוברת הבית הלבן, קרולין לויט, מסרה בתגובה כי מדובר ב"פייק ניוז מוחלט במאה אחוז, שלא קרה מעולם", והדגישה שלנשיא טראמפ יש אמון מלא בשר המלחמה. גם דובר הפנטגון, שון פרנל, דחף קו דומה וטענן שהטענות על מלאים מרוקנים וחילוקי דעות פנימיים הן שקריות לחלוטין, וכי הגסת לא האשים את סגנו ולא הטעה איש.
הנתונים הדרמטיים שמאחורי שחיקת מאגרי הנשק של הפטגון | דיווח
אולם הנתונים והמספרים מהשטח מספרים סיפור דרמטי שונה לחלוטין. בחודש הלחימה הראשון בלבד מול איראן, שפעל מ-28 בפברואר ועד לתחילת הפסקת האש ב-7 באפריל, הצבא האמריקאי תקף מעל 13,000 מטרה שונות באיראן, והפעיל מערכות הגנה נגד למעלה מ-8,500 חימושים או רחפנים איראניים מתקרבים.
בכיר בפנטגון מזהיר: לארה"ב אין מספיק טילים למלחמה מול איראן
לשם כך, ארה"ב שרפה כמויות אדירות של תחמושת: יותר מ-850 טילי שיוט מסוג טומהוק, למעלה מ-1,000 טילי הגנה אווירית מסוג פטריוט ומערכות THAAD, ויותר מ-1,300 טילי קרקע-קרקע טקטיים של הצבא (ATACMS). כתוצאה מהקצב האדיר הזה, מלאי הטילי הטקטיים הספציפיים מסוג ATACMS – המבוקשים מאוד גם על ידי אוקראינה – התרוקן עד כדי כך שלא נותרו כמעט טילים במלאי.
דיווח: ארה"ב ניצלה כמעט את כל מלאי הטילים ארוכי הטווח שלה
המחסור החמור במיירטים ובטילי הגנה אילץ את פיקוד הצבא לשנות באופן דרסטי את שיטות הלחימה והטקטיקה בשטח: הצבא נאלץ כעת לבצע חישוב קפדני לכל איום אווירי מתקרב, ולבחון האם לשגר לעברו טיל יקר בהתאם ליעד המדויק שלו והשאלה האם הוא מהווה "פקטור" סיכון ממשי.
השלכות משבר החימושים חורגות הרבה מעבר למזרח התיכון ופוגעות ישירות גם בזירת המלחמה באוקראינה. מכיוון שמלאי ההגנה האווירית המערבי מדלדל ואין דרך ממשית לחדש אותו ממחסני המדינות התומכות, אוקראינה מושארת חשופה ופגיעה להתקפות הרוסיות ארוכות הטווח.
המשבר הנוכחי מעוגן בהיסטוריה מבצעית מורכבת ובפערים שהתריעו עליהם עוד טרם פרוץ העימות. עוד בטרם יצא לדרך מבצע "זעם אפי", יו"ר המטות המשולבים, גנרל דאן קיין, הזהיר מפורשות את הנשיא טראמפ כי לצבא ארצות הברית אין את מלאי התחמושת הנדרש כדי לקיים עימות צבאי ממושך. המצב החמיר עוד קודם לכן: בקיץ 2025, במהלך "מלחמת 12 הימים" של ישראל ומבצע "פטיש חצות" שבו הותקפו אתרי הגרעין של איראן, ארה"ב שרפה לבדה יותר מרבע מכלל מלאי מיירטי ה-THAAD האסטרטגיים שלה.
הבעיה המרכזית בחידוש המלאים היא שחברות הביטחון הגדולות אינן מתחילות לייצר או "לכופף מתכת" עד שנחתמים חוזים רשמיים ומועברים אישורי תקציב מהקונגרס. מומחים צבאיים מציינים כי משום שנדרשים חודשים ואף שנתיים ארוכות כדי לייצר מחדש טילי פטריוט ומערכות מתקדמות, אין שום פתרון מיידי באופק.
כדי לנסות להתמודד עם המצב, הגסת', סגן השר פיינברג והגנרל דאן קיין פנו למחוקקים בדרישה לאשר חבילת מימון חריגה בסך 67 מיליארד דולר לצורך מילוי מחדש של המחסנים, לצד בקשת תקציב ביטחון שנתית ענקית של 1.5 טריליון דולר הכוללת רכש טילים רב – אולם ההצעה נתקלת בהתנגדות חריפה של המחוקקים הדמוקרטים בקונגרס.
ברקע הדברים, מעמדו של פיט הגסת בתוך הממשל ידע עליות ומורדות. מאז כניסתו לתפקיד, במסגרתו הוביל מבצעים צבאיים בשבע מדינות שונות, תימן, סומליה, סוריה, איראן, עיראק, ניגריה וונצואלה, הצלחתו בלכידת שליט ונצואלה מדורו חיזקה את מעמדו בעיני טראמפ, שנוהג לשבח אותו ולטעון שהוא נראה כמו מתוך "ליהוק קולנועי" וכי הוא "אוהב מלחמה".
מנגד, שורה של מבוכות קודמות – ביניהן פרשת "סיגנלגייט" שבה חשף מידע סודי בקבוצת צ'אט שכללה בטעות עיתונאי חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד – לצד המבוי הסתום במלחמה מול איראן, מותגים הרוגים, 18 חיילים אמריקאים שנהרגו ומאות פצועים, שחקו משמעותית את הביטחון של טראמפ בהתנהלותו. השילוב של מחירי מלחמה כבדים, סגירת מצר הורמוז, והלחץ מצד השכנות הערביות החוששות מהשלכות כלכליות, מציב כעת את הממשל בפני מבחן אסטרטגי חסר תקדים.
