למרות החלטת יו"ר ועדת הבחירות, השופט נועם סולברג, לאסור הוצאת חומרים מהקלפיות לצורך המרצת מצביעים, כדוגמת אפליקציית אלקטור, בטענה כי הדבר עומד בסתירה לחוק, מסתבר ששלוש פעמים הוגשו בעבר עתירות לאסור את השימוש באפליקציה ונדחו.
מוקדם יותר היום פרסמה ועדת הבחירות את החלטתו של יו"ר הוועדה סולברג לפנייתו של עו"ד שחר בן מאיר ולפיה הוצאת מידע מהקלפיות על ידי נציגי המפלגות המשמשים כמשקיפים באתרי ההצבעה, אינה חוקית ויש לאסור פעולה זו, המשמשת מפלגות רבות להמרצת מצביעים, בעיקר במפלגות כמו הליכוד, הסיעות החרדיות וישראל ביתנו.
בימין תוקפים את סולברג: "חושב שוועדת הבחירות היא אולם בג"ץ"
אלא שמבדיקה עולה כי בעבר הוגשו, בשלוש מערכות בחירות שונות, עתירות בנושא על ידי אותו עורך דין בן מאיר, אולם עתירות אלה נדחו הן על ידי ועדת הבחירות והן על ידי בג"ץ בעתירות שהוגשו על ידי בן מאיר.
בין השאר, בעתירה שהגיש בן מאיר בבחירות 2020 לוועדת הבחירות בראשות השופט ניל הנדל, קבע השופט כי אין הדבר בסמכות ועדת הבחירות המרכזית והעתירה נדחתה. בעקבות דחיית העתירה פנה בן מאיר לבג"ץ וגם שם קבע השופט אלכס שטיין כי לא מדובר בסוגיה הקשורה לעתירה לבג"ץ אלא לבית משפט מנהלי. וגם הוא דחה את העתירה.
מכה למפלגות: השינוי הדרמטי במערכת הבחירות הקרובה
בן מאיר הסביר את ההבדל בין העתירות שנדחו לבין פנייתו הפעם שכן נתקבלה על ידי השופט, בכך שהפעם לא הגיש עתירה לוועדת הבחירות על פי חוק 17א' לחוק תעמולת הבחירות והגנת הפרטיות, אלא פנה לשופט סולברג בכובעו כאחראי המנהלי על וועדות הקלפי ולכן התוצאה הפעם הייתה שונה והפנייה התקבלה.
עדיין לא ברור כיצד קיבל השופט עתירה הנוגעת לשמירה על פרטיות המצביעים בטענה כי חשיפת מידע על מצביעים אינה חוקית בה בשעה שהדבר כבר נידון בבג"ץ ונדחה.
מוועדת הבחירות נמסר בתגובה כי "זו הפעם הראשונה שהוגשה עתירה על סמכות חברי ועדת הקלפי להוציא את המידע. עד כה כל העתירות נסובו רק על חוק הגנת הפרטיות. מהרגע שמרכז העתירה היה טענה על זה שחברי ועדת הקלפי לא מוסמכים להוציא את המידע החוצה, ליו"ר הוועדה לא היה מנוס מלדון בה כי זה בסמכותו. מהרגע שהוסיפו דיני בחירות לעתירה ולא רק את הגנת הפרטיות – השופט חייב לדון בה. העתירות הקודמות נדחו כי הן לא היו נגדו".
