תגידו תודה רבה לאביגדור ליברמן. מדי פעם הוא מנדב לנו קצת גילוי לב פוליטי. הפעם הוא נשאל על יאיר גולן ופשוט לא שלט בעצמו ואמר "אני אשמח לפרגן לו, רק שישתוק. זה התרומה הכי גדולה שלו לניצחון שלנו". איזה טיפ זהב, אה? "רק שישתוק." תפסיק לדבר, יאיר. תסגור את המיקרופון. ובעיקר – אל תהרוס לנו את ההצגה.
אבל שלא תטעו. ליברמן לא כועס על העמדות של יאיר גולן. הוא כל כך לא כועס, שדקה אחרי הבחירות הוא ירוץ להקים איתו קואליציה. כי הם חולמים להיות שרים בממשלת איזנקוט.
ליברמן פשוט עצבני שגולן הורס לו את התרגיל. במשך חודשים מנסים במחנה השינוי-שיסוי-ניסוי למכור לכם סיפור פנטזיה קסום. הם מספרים לכם ש"יש הרבה יותר הסכמות ממחלוקות", בדיוק כמו בסיבוב הקודם.
זה כמובן, לטענתי, שקר מוחלט. מטשטשים את העובדות, מחליקים פינות ומאחזים את העיניים. מסתירים את תוכניות הפינוי, מצניעים את המדינה הפלסטינית ומתפללים שהציבור לא ישים לב.
ואז מגיע יאיר גולן, בלי פילטרים, ומקריא בקול רם את התפריט האמיתי של הקואליציה שלהם. הוא לא טועה – הוא מספר את כל האמת כפי שהוא רואה אותה. ובכך הוא מחרב להם את קמפיין ההרדמה התורן.
ליברמן יודע שגולן רואה את עצמו מועמד לגיטימי לתפקיד שר הביטחון. הוא יודע היטב שיש גורמים במחנה התומכים במדינה פלסטינית. והוא מבין שבלי מנסור עבאס ורע"ם, מבחינה פוליטית אין להם ממשלה ואין להם קואליציה. אז הוא מתחנן אליו: תפסיק לדבר. אל תגלה לציבור את האמת. תן לנו למרוח את הציבור רק עד יום הבוחר. תן לנו להרדים את המצביעים, בשקט.
כי מאחורי כל הדיבורים על "הסכמות" אין חזון ואין דרך משותפת. מה שמאחד אותם, לטענתי, הוא מכנה משותף אחד ושם קוד אחד: "רק לא ביבי". כשמורידים את כל התחפושות, מגלים שאין שם כלום חוץ מדיל פוליטי שמבוסס על אחיזת עיניים. לליברמן לא מפריע שגולן טועה או קיצוני. מפריע לו שהוא פשוט מספר לכם את האמת.
