מתיחות חריגה בלב ההנהגה האיראנית: תחקיר שפרסם היום (שלישי) ערוץ "איראן אינטרנשיונל" מציג שורת פרטים יוצאי דופן על פגישה שנערכה בין נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, לבין המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי. על פי הדיווח, הפגישה התקיימה לאחר שפזשכיאן שב וביקש להיפגש עם חמינאי ואף איים להתפטר, עד שלשכת המנהיג נעתרה לבקשתו – אך הציבה תנאים חריגים במיוחד.
באיראן חשפו: זו הסיבה שלא פורסמו הקלטות קוליות של מוג'תבא
לפי המקורות שעליהם מתבסס הדיווח, במקום להגיע למעונו של חמינאי, הוסע פזשכיאן למקום מסתור לא ידוע בטהראן. שם הוא הוכנס למושב האחורי של רכב מסחרי בעל חלונות כהים, שבו המתין לכאורה המנהיג העליון. השיחה בין השניים נמשכה דקות ספורות בלבד, ולאחר מכן התבקש הנשיא לעזוב את המקום.
"שמע רק את קולו"
אחד הפרטים החריגים ביותר בדיווח הוא שפזשכיאן כלל לא ראה, את פניו של חמינאי. לפי המקורות, מאבטחיו של המנהיג לא אפשרו לו ללחוץ את ידו, והשניים יכלו רק לשמוע זה את קולו של זה. כך, הנשיא ניהל את השיחה מבלי לקבל כל אישור חזותי לזהות האדם שעמו שוחח.
הסודות, הקשרים ומנופי הלחץ: מי באמת שולט במוג'תבא חמינאי?
ב"איראן אינטרנשיונל" נטען כי ההתנהלות הזו עוררה את זעמו של פזשכיאן, שראה בה יחס משפיל. לאחר שחזר מהפגישה, כך לפי הדיווח, הוא אף תהה בפני מקורבים האם האדם שישב ברכב היה אכן מוג'תבא חמינאי, או שמא אדם אחר, מאחר ששמע רק את קולו. עם זאת, לא ברור אם הדברים נאמרו מתוך כעס או מתוך ספק אמיתי באשר לזהות האדם שפגש. על פי הדיווח, פזשכיאן לא הסתפק במפגש החריג והגיש לאחרונה בקשה נוספת להיפגש עם חמינאי, הפעם במעונו הרשמי של המנהיג. אולם, לפי המקורות, בקשה זו נדחתה בשלב זה.
אין קול ואין תמונה
הדיווח מזכיר כי מאז שמוג'תבא חמינאי נבחר למנהיג השלישי של הרפובליקה האסלאמית, לפני כחמישה חודשים, לא פורסמו לציבור הקלטות קול או סרטוני וידאו שלו. באתר "המשהרי", המזוהה עם עיריית טהראן, נטען כי הסיבה לכך היא החשש ששירותי מודיעין זרים יוכלו לנתח קבצי שמע ולאתר באמצעותם את מקום הימצאו של המנהיג או ללמוד על מצבו הבריאותי.
מוקף כפילים: החיים הסודיים של מוג'תבא חמינאי
במקביל לפרסום, צוטט מוחמד באקר חראזי, קרוב משפחתו של חמינאי, שטען כי המנהיג העליון הזהיר את פזשכיאן שאם יאיים פעם נוספת להתפטר – התפטרותו תתקבל. חראזי הוסיף כי נשקלות גם החלפות בצמרת המועצה העליונה לביטחון לאומי ובצוות המשא ומתן של איראן, כחלק מהידוק השליטה של חמינאי במוקדי קבלת ההחלטות.
