איראן ועומאן קרובות להסכם שיאפשר את חידוש תנועת הספינות במצר הורמוז, אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, כך דווח הבוקר (שלישי) ב"ניו יורק טיימס", מפי גורמים איראניים ואמריקניים. לפי הדיווח, ההסכם עשוי להביא לפתיחה מחודשת של המעבר הימי, אך גם לעורר מחלוקת סביב מידת השליטה שתהיה לאיראן בתנועת הספינות באזור.

טראמפ: האיראנים רוצים לעשות עסקה – זו ההזדמנות האחרונה שלהם

בצל ביטול התקיפה: התוכנית החשאית של ארצות הברית מול איראן
על פי הגורמים המעורים בפרטים, במסגרת המתווה המתגבש ספינות שייכנסו למפרץ הפרסי יעברו בנתיב הסמוך לחופי איראן, בעוד שספינות שייצאו מהמפרץ יעברו בנתיב הסמוך לעומאן. גורמים איראניים טענו כי לא ייגבו אגרות מעבר, אך לדבריהם תיגבה "עמלת שירות" שנועדה לכסות עלויות סביבתיות, אבטחה, כוח אדם ושירותים נלווים.
לפי אותם גורמים, ההכנסות מהתשלום יחולקו באופן שווה בין איראן לעומאן. עם זאת, גורם אמריקני המעורה במגעים דחה את התיאור האיראני וטען כי הוא "אינו מדויק". לדבריו, כל נתיב זמני שייפתח במצר לא ידרוש אישור או היתר מאיראן, ולא יכלול תשלום אגרות.
עבור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, פתיחת מצר הורמוז היא יעד מרכזי, לאחר חודשים שבהם סגירת הנתיב הימי הפעילה לחץ על שווקים בינלאומיים ועל תנועת הסחר והאנרגיה. טראמפ אמר בבית הלבן כי ההסכם עשוי להתקדם במהירות, והעריך כי השלב הראשון יהיה פתיחת המצר, בעוד שהשלב השני יעסוק בסוגיית הגרעין האיראני.
במקביל, גורמים איראניים הבהירו כי מבחינת טהרן, פתיחת המצר תלויה גם בהסרת המצור הימי האמריקני על נמלים איראניים במפרץ הפרסי ובחזרה לתוכנית שהוצגה במסגרת מזכר ההבנות באיסלאמאבד. לפי הדיווח, המגעים סביב הורמוז מתקיימים במקביל לשיחות אפשריות על עתיד מלאי האורניום המועשר של איראן.
המחלוקת המרכזית סביב ההסכם נוגעת לשאלה האם פתיחת המצר תיעשה תוך שמירה על חופש השיט, או שמא תיצור תקדים של שליטה איראנית בפועל על נתיב ימי בינלאומי. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הזהיר בעבר כי מתן אפשרות למדינה לשלוט במעבר ימי בינלאומי ולגבות תשלומים מספינות עלול ליצור תקדים מסוכן.
בתוך הממשל האמריקני נשמעים גם קולות ספקניים לגבי המתווה. לפי הדיווח, בכירים בפנטגון חוששים שהסכם כזה עלול להתפרש ככניעה לאיראנים, במיוחד מאחר שבחלק מהנתיבים עדיין קיימים מוקשים, מה שעשוי לחייב תיאום עם טהרן כדי לאפשר מעבר בטוח של כלי שיט.
מנגד, באיראן רואים במצר הורמוז קלף אסטרטגי משמעותי. גורמים איראניים טוענים כי ההסכם נועד לעגן את יכולתה של טהרן להשפיע על התנועה במצר, ובכך לשמר מנוף לחץ שלא הופעל במלואו לפני המלחמה.
