רצונו של יואב סגלוביץ' להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגת רע"מ היא שלב נוסף בציניות המסוכנת וחסרת המעצורים של מחנה האופוזיציה, שאין תחתית שלא יהיה מוכן להתבוסס בה להגשים את מטרתו להדיח את נתניהו ומחנה הימין. נראה כי התבטאויותיו של יו"ר המפלגה מנסור עבאס, קנאותו הדתית הלאומנית, וגם העובדה שהוא מסרב בתוקף, עד עצם היום הזה, לומר בפה מלא, או חצי פה, שחמאס הוא ארגון טרור – נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה.
אם חבירה אליו תביא לתוצאה המיוחלת: אין קווים אדומים, אין ערכים ואין שום דבר שיזיז אותם ממטרתם האמיתית. כי מה ילבין טוב יותר את רע"מ, סניף של האחים המוסלמים בארץ ישראל, מאשר הצטרפות של ח"כ יהודי לשורותיה? אם זה יקרה, זו כבר לא תהיה אותה רע"מ. זה לא משנה מה יאמר עבאס, אלא מה יגיד סגלוביץ'. הרי הוא יהיה המועמד מטעמם לכהן כשר בממשלה.
את העובדה שבמידה והמהלך יצלח, יהיה כפוף סגלוביץ' למועצת השורא, בדיוק כמו שהממשלה הקודמת כולה הייתה כפופה להם ולהחלטותיה – הם לא יספרו. כמו בפעם הקודמת, כך גם בפעם הבאה עם ישראל יגלה זאת רק בהמשך – אחרי שיהיה מאוחר מידי.
במחנה ההוא מבינים שאי אפשר לעשות אותו דבר כמו בפעם הקודמת ולצפות לתוצאה שונה. הרי אם ילכו על ממשלה באותה מתכונת, יחזרו למעשה לנקודת האפס. אותו המקום בו עמדו, שנה בלבד אחרי שהצליחו במזימתם תוך מעשי רמייה ושקר, כשהציבור הישראלי בעט אותם החוצה והביא את גוש הימין חזרה לשלטון.
אז במקום לנסות לשכנע את הציבור בצדקת דרכם, להציג את תוכניותיהם, להסביר מדוע בעת הזאת הדבר הנכון ביותר הוא לקדם את תוכנית שתי המדינות ופינוי יישובים יהודיים ביו"ש, באופוזיציה ממשיכים בפיתולי לשון ונכלוליות לשכנע בוחרים ימניים שהם בכלל ימין, ופניהם לשלום ולפיוס לאומי.
גם ככה אין מקום ברשימת יש עתיד ההולכת ומידלדלת. כשנפתלי בנט תופס את קדמת הבמה במסגרת הסכם האיחוד הכושל, כל עכבר שיכול להימלט ולהציל את נפשו בטרם תונף חרב ההדחה על ראשה, עושה זאת. ועכברים כמו עכברים – נמלטים לכל עבר. במקרה יצא שסגלוביץ', שהיה הפרויקטור בממשלה ההיא לנושא אלימות הערבים, שנשאה עד היום את השם המכובס "האלימות במגזר הערבי", מוצא את עצמו נמלט לחיכם של אלה שהיטיב עמם והפך פופולרי בחברתם.
החיבוק שקיבל מרע"מ מעיד על כך שה"טיפול" ההוא באלימות הבאה מהמגזר לא הגיעה כתוצאה מיד קשה, החרפת האכיפה וצעדי ענישה והרתעה כפי שנדרש לעשות בכל אירועי אלימות בכל חברה פושעת ועבריינית. סגלוביץ' מקובל בחוגי רע"מ והמגזר הערבי בגלל כפפות המשי, הכניעה וההתרפסות שגילה כלפיהם. בדיוק כמו ששירות בתי הסוהר בהנהלתו הקודמת סבר שזו הדרך לטפל במחבלים האסירים או דרכו הקודמת של השב"כ לטיפול בתושבי עזה.
זה מטריד אפילו הרבה יותר. קונספציה על טורבו. סגלוביץ' כשר מטעם רע"מ לא מלבין את הרשימה האיסלמית הרדיקלית, אלא בדיוק להיפך – משחיר אותה, מעודד את קיומה.
אם הייתה נחמה זעומה בהצטרפותה של רע"מ לקואליציה הקודמת, היא הייתה דווקא העובדה שלא הייתה חלק מהממשלה והודרה משולחן מקבלי ההחלטות. השפעתה הייתה במישור הפוליטי ובעובדה שלממשלה אין רוב בלעדיה. לא להשבעת הממשלה ביומה הראשון ולא בהמשך כשביקשה לאשר נטיעות ט"ו בשבט בנגב. רע"מ עם סגלוביץ' בממשלה רק הופכת משפיעה ומסוכנת יותר. זה לא טוב יותר ממה שהיה בממשלה הקודמת, זה הרבה יותר רע.
