בריאיון מיוחד ל־C14, נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, מותח ביקורת חריפה על התנהלות ממשלת בלגיה בפרשת חקירת המוהלים באנטוורפן, תוהה אם מאחורי המדיניות עומד חישוב פוליטי וקורא להסדרה שתגן על חופש הדת.
כיצד אתה רואה את מדיניות ממשלת בלגיה בנושא ברית המילה?
"בהסתכלות על מדיניות ממשלת בלגיה, יש מידה צורמת של אטימות בראי יצירתה עימות מיותר, שלא הייתה כל סיבה לפתוח אותו מלכתחילה. ברחבי היבשת, מצוות ברית מילה מתקיימת במרחב משפטי לא בדיוק נוח: אינה בדיוק הליך רפואי, אינה בדיוק מנהג שולי – אלא חובה דתית מוחלטת שקדמה למדינות שנדרשות כיום להסדיר אותה.
בלגיה הגישה אישום נגד 3 מוהלים: "רדיפה פלילית של יהודים"
"במרבית מדינות אירופה נמצאה הדרך להתמודד עם המתח הזה באמצעות הידברות. משרדי בריאות, רבנים ובתי חולים גיבשו הסדרים שאפשרו למוהלים לפעול לצד רופאים או תחת פיקוחם, מבלי לפגוע במהות המצווה. ההסדרים לא תמיד היו מושלמים, אך הם מנעו את הפיכת הסוגייה לעימות פלילי".
במה שונה ההתנהלות הבלגית מזו של מדינות אחרות באירופה?
"בלגיה בחרה אחרת. מאז מאי 2025, מתנהלת חקירה פלילית נגד שלושה מוהלים יהודים מאנטוורפן. בתיהם עברו חיפוש וכלי עבודתם הוחרמו, כאילו מדובר בציוד עברייני ולא בכלים המשמשים לקיום אחת המצוות העתיקות ביהדות.
ארה"ב תוקפת את משפט המוהלים בבלגיה: "החלטה עם רקע אנטישמי"
"כמעט שנה לאחר מכן, סגן ראש ממשלת בלגיה ושר הבריאות והרווחה, פרנק ואנדנברוקה, עדיין אינו מראה נכונות לקדם הסדרה דומה לזו הנהוגה בגרמניה, בצרפת, בהולנד ובבריטניה. במקום פתרון, החקירה נמשכת, מעוררת חרדה בקרב יהודי בלגיה, פוגעת ביחסים הדיפלומטיים ואף הביאה את שגריר ארצות הברית במדינה לכנות את הפרשה 'מגוחכת ואנטישמית'".
מדוע, לדעתך, בלגיה בחרה לפתוח בחקירה פלילית?
"בלגיה לא נקלעה למשבר הזה במקרה. החוק הבלגי לא גילה לפתע בשנת 2025 כי ברית מילה מתקיימת במדינה. מוהלים באנטוורפן מבצעים את המצווה כבר דורות, בתוך אחת הקהילות היהודיות הוותיקות והממוסדות באירופה. אז מה השתנה? לא המנהג, אלא הנכונות של המערכת הפוליטית בבלגיה – ובפרט של ואנדנברוקה, שבחר לטפל בו באמצעות חקירה פלילית במקום לנסות למצוא פתרון מנהלי".
כיצד קשורה למדיניות הזאת הרפורמה במימון ברית המילה בבלגיה?
"כדי להבין את ההתנהלות של ונדנברוקה, חשוב לבחון צעד נוסף שקידם באותה תקופה: החמרת התנאים למימון ברית מילה במסגרת ביטוח הבריאות בבלגיה. החל מ־2026, ההחזר ניתן רק כאשר קיימת הצדקה רפואית, ואילו בריתות מטעמים דתיים, תרבותיים או אסתטיים אינן מכוסות עוד. השינוי פוגע בעיקר בקהילה המוסלמית הגדולה בבלגיה, שבה ברית מילה היא מנהג דתי ותרבותי נפוץ, והפסקת המימון מטילה נטל כלכלי על משפחות רבות".
"מכאן עולה שאלה פוליטית קשה: האם ונדנברוקה, שספג ביקורת מצד הציבור המוסלמי על קיצוץ המימון, ביקש להפגין יד קשה בנושא דווקא מול הקהילה היהודית הקטנה, המונה כ־40 אלף בני אדם? עימות עם מוהלים יהודים כמעט שאינו גובה ממנו מחיר פוליטי; עימות עם ציבור מוסלמי גדול ומאורגן יותר עלול לעלות לו הרבה יותר".
האם ניתן לקבוע שהחקירה נפתחה בעקבות המחלוקת על הפסקת המימון?
"חשוב לדייק: החקירה נגד המוהלים באנטוורפן החלה במאי 2025, עוד לפני שהרפורמה במימון ברית המילה נכנסה לתוקף מלא בינואר 2026. לכן אי אפשר לטעון שהחקירה נפתחה ישירות בתגובה למחלוקת על ההחזרים. עם זאת, שתי הפרשות התנהלו במקביל במשך יותר משנה תחת אחריותו של אותו שר: הקהילה המוסלמית מחתה על הפסקת המימון, והקהילה היהודית נאבקה על חופש הדת.
"במשך כל התקופה הזאת היה ביכולתו של ונדנברוקה לסיים את משבר המוהלים באמצעות הידברות והסדרה, אך הוא בחר להשאיר את החקירה פתוחה. שר שלא היה מעוניין לרצות קהילה אחת על חשבון אחרת יכול היה לפתור את הסוגייה מזמן. הוא לא עשה זאת".
מהו הכשל המרכזי בחוק הבלגי?
"החוק לא קובע הליך רישוי למוהלים, ולכן כמעט כל ברית מילה שמבצע מי שאינו רופא עלולה להיחשב בלתי חוקית. זה אינו פרט טכני, אלא חלל משפטי שהרשויות נמנעו מלמלא במשך שנים. ממשלה שבאמת הייתה מבקשת פתרון הייתה יוצרת מסלול רישוי מסודר ומכירה בהסמכה רשות רבנית אירופית."
ארה"ב פתחה במתקפה על בלגיה: הפסיקו את הרדיפה נגד מוהלים
כיצד המצב משפיע בפועל על יהודי אנטוורפן?
"המחיר של העמימות הזאת נופל על משפחות יהודיות באנטוורפן, שנאלצות לחשוש כי קיום ברית מילה עלול להביא אותן לחקירה משטרתית. החשש אינו מופרך: בלגיה כבר אסרה שחיטה כשרה בפלנדריה ובוולוניה, וכעת רבים בקהילה שואלים אם ברית המילה תהיה הבאה בתור".
האם ניתן היה למנוע את המשבר?
"אפשר היה למנוע את המשבר. גרמניה, לאחר המשבר המשפטי סביב ברית המילה בשנת 2012, פתרה את הסוגייה באמצעות חקיקה שהגנה במפורש על הזכות הדתית לקיים את המצווה, תוך התייעצות עם הקהילות היהודיות והמוסלמיות. בצרפת ובהולנד קיימות הבנות מתפקדות, גם אם לא תמיד רשמיות, בין רשויות הבריאות לבין מוהלים דתיים. ההסדרים אינם מושלמים, אך הם מבוססים על עיקרון ברור: מצווה מרכזית של מיעוט דתי אינה צריכה להפוך לעניין פלילי".
מהו המסר שמעבירה ממשלת בלגיה לקהילה היהודית?
"לוונדנברוקה עמדו כל המודלים האלה, אך הוא בחר בהליך פלילי. בין אם מדובר בקשיחות רפואית שגויה ובין אם בחישוב פוליטי, המסר לקהילה היהודית זהה: חופש הדת שלה נתון לחסדי המדינה".
מה אתה דורש כעת מממשלת בלגיה?
"ממשלת בלגיה חייבת לאזרחיה היהודים יותר משתיקה ומהמשך חקירה חסרת תכלית. עליה להגיע להסדרה הוגנת, כפי שעשו מדינות אחרות באירופה. לוונדנברוקה עדיין יש סמכות לסיים את המשבר המיותר הזה; השאלה היחידה היא אם יש לו גם את הרצון".
