ארצות הברית וישראל דנות באפשרות להטיל מצור יבשתי על איראן, כך דווח הבוקר (שישי) ב"טלגרף" הבריטי. על פי הדיווח, מדובר באחת מכמה אפשרויות שנבחנות בוושינגטון ובירושלים, במטרה להגביר את הלחץ הכלכלי על המשטר האיראני, לאחר תקופה ממושכת של תקיפות ומערכה אזורית שלא הובילה לשינוי בהתנהלות טהרן.
לפי הדיווח, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו דנו במהלך פגישתם בבית הלבן ביום שלישי בדרכים להגביר את הלחץ על איראן, הן באמצעים קינטיים והן באמצעים שאינם צבאיים. אחת האפשרויות שעלתה היא ניסיון לשכנע את שכנותיה של איראן ואת שותפותיה האזוריות להדק את הפיקוח על מעברי הגבול, ואף לסגור חלק מהם, כדי להגביל את היבוא והיצוא של המדינה.
גורם ישראלי בכיר שצוטט ב"טלגרף" אמר כי אחת האפשרויות שנידונו היא חסימה רחבה של הגבולות היבשתיים של איראן. "מה אם פשוט תחסמו את היבשה? נניח שאיראן לא תוכל להכניס שום דבר ולא תוכל להוציא שום דבר. הכול יקרה", אמר הגורם.
עם זאת, בדיווח הודגש כי יישום מצור יבשתי מלא על איראן צפוי להיות מורכב במיוחד. שון מקפרלנד, לוטננט-גנרל אמריקני בדימוס, אמר כי מצור כזה יהיה "כמעט בלתי אפשרי", אך הוסיף כי פגיעה ביכולתה של איראן לסחור עשויה לבודד אותה כלכלית ולהוביל אותה, לדבריו, "על ברכיה". לדבריו, גישה כלכלית מסוג זה תידרש ככל הנראה לשילוב של צעדים צבאיים, ולא תוכל להישען רק על לחץ דיפלומטי.
הקושי המרכזי נעוץ בגבולות היבשתיים הרבים של איראן. המדינה חולקת גבול עם עיראק, טורקיה, פקיסטן, אפגניסטן, טורקמניסטן, ארמניה ואזרבייג'אן, ולכן כל ניסיון לחסום אותה ידרוש שיתוף פעולה מצד מדינות רבות, שחלקן אינן בעלות ברית של ארצות הברית או ישראל. לפי הדיווח, וושינגטון עשויה לראות בפקיסטן ובעיראק נקודות תורפה אפשריות, אך כל מדינה שתשתף פעולה עם מהלך כזה עלולה להתמודד עם השלכות כלכליות ועם איום בתגובה מצד איראן.
עוד דווח כי חסימת נמלים או מעברי גבול מרכזיים עשויה לפגוע ביכולתה של איראן להתחמש מחדש. לפי ה"טלגרף", טהרן מצפה למשלוח של מאות משגרי רקטות מסין במסגרת הסכם חדש לחיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות. החוזה, בהיקף של כ-70 מיליון דולר, כולל בין היתר מערכות נ"מ ניידות וטילי נ"מ שניתן לשאת באופן אישי.
מקור המעורה בדיונים אמר לעיתון הבריטי כי טראמפ סבור שהאסטרטגיה הנוכחית לפתיחת מצר הורמוז מיצתה את עצמה, ולכן הוא בוחן אפשרויות נוספות להסלמה, במטרה להחזיר את איראן לשולחן המשא ומתן. לפי הדיווח, האפשרות למצור יבשתי משתלבת במדיניות "הלחץ המקסימלי" שנועדה לפגוע בכלכלת איראן ולהצר את צעדיה.
ב"טלגרף" ציינו גם כי קיימת אפשרות שהתוכנית הועלתה במכוון כדי להסיט את תשומת לבה של איראן מהמהלך הבא שמתכננות ארצות הברית וישראל. עוד נכתב כי הערכות מודיעיניות מצביעות על מחלוקת בתוך ההנהגה האיראנית, בין גורמים החוששים מקריסה כלכלית לבין כאלה הסבורים כי יש להמשיך בעימות.
הגורם הישראלי שצוטט בדיווח הוסיף כי באיראן קיימים מחסורים חמורים בגז, וכי בתחנות דלק רבות נרשמים תורים לאחר שאזל מלאי הסולר. בשלב זה, לא ברור אם האפשרות למצור יבשתי תבשיל לכדי מהלך מעשי, אך עצם הדיון בה משקף את הניסיון האמריקני והישראלי להרחיב את מנופי הלחץ על טהרן.
