דלג לתוכן הראשי
צילום: רויטרס
צילום: רויטרס

מילאן נפרדת מאגדה: פרנקו בארזי הלך לעולמו בגיל 66

אדם מיכלשווילי

אדם מיכלשווילי

יז אב ה'תשפו (31.07.26)

כוכב העבר האגדי של הרוסונרי ונבחרת איטליה מת לאחר מאבק במחלה • בארזי שיחק לאורך כל הקריירה במילאן, זכה בשש אליפויות ובשלושה גביעי אירופה, והפך לאחד הבלמים הגדולים בתולדות המשחק


רוצה שנקריא לך?

עולם הכדורגל נפרד מאחד מגדולי הבלמים בכל הזמנים: פרנקו בארזי, קפטן העבר האגדי של מילאן ונבחרת איטליה, הלך לעולמו בגיל 66 לאחר מאבק ממושך במחלה.

בארזי נחשב לאחד הסמלים הגדולים בתולדות מילאן ולדמות המזוהה יותר מכל עם נאמנות למועדון אחד. לאורך כל הקריירה המקצוענית שלו הוא שיחק במדי הרוסונרי, רשם 719 הופעות, זכה בשש אליפויות איטליה ובשלושה גביעי אירופה לאלופות, והוביל את אחד מקווי ההגנה הגדולים שידע הכדורגל האירופי.

במילאן נפרדו מהקפטן האגדי בהודעה מרגשת: "ההיסטוריה של מילאן בוכה על לכתו של פרנקו בארזי. הדוגמה האישית שלו והחותם שהותיר ילוו את המועדון לנצח. בדיוק כמו החולצה מספר 6, גם המורשת שלו תישאר חלק בלתי נפרד מה-DNA של מילאן".

בארזי נולד ב-8 במאי 1960 בעיר טראבליאטו שבאיטליה, ואיבד את שני הוריו כשהיה נער צעיר. זמן קצר לאחר מכן הצטרף למחלקת הנוער של מילאן, אחרי שדווקא אינטר, הקבוצה שאהד בילדותו, דחתה אותו בטענה שהוא קטן ושברירי מדי. מילאן זיהתה את הכישרון, ומשם החלה אחת הקריירות הגדולות בתולדות המועדון.

את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ערך באפריל 1978, ובגיל 22 בלבד כבר מונה לקפטן מילאן. במשך שנים ארוכות הוא היה הפנים של המועדון, סמל של מנהיגות, יציבות ומקצוענות, והוביל את הקבוצה לתקופת הזוהר שלה בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90.

בארזי במדי נבחרת איטליה במונדיאל 94 | צילום: רויטרס

גם במדי נבחרת איטליה הותיר בארזי חותם משמעותי. הוא רשם 81 הופעות במדים הלאומיים, היה חלק מסגל האזורי שזכה במונדיאל 1982 בספרד, ובהמשך הוביל את הנבחרת כקפטן עד לגמר מונדיאל 1994 בארצות הברית. אותו גמר מול ברזיל, שהסתיים בהפסד בדו-קרב פנדלים, נחקק כאחד הרגעים הדרמטיים בקריירה שלו.

לאחר פרישתו ממשחק ב-1997, החליטה מילאן להפריש את החולצה מספר 6, כמחווה לאחד השחקנים הגדולים בתולדותיה. בהמשך המשיך בארזי לשרת את המועדון בתפקידים ניהוליים שונים, ונשאר מזוהה עם הרוסונרי עד יומו האחרון.

בארזי הותיר אחריו את רעייתו מאורה, שני ילדיו ומורשת אדירה של נאמנות, מנהיגות ומצוינות. עבור אוהדי מילאן ברחבי העולם, הוא לא היה רק קפטן עבר או עוד שחקן גדול, אלא אחד האנשים שעיצבו את הזהות של המועדון במשך יותר משני עשורים.