תוכנית הגרעין האיראנית שוב נמצאת במוקד תשומת הלב, כאשר בשבועות האחרונים עולה לכותרות אתר אחד באיראן שמעסיק יותר ויותר את קהילת המודיעין בעולם – לא פורדו וגם לא נתנז, אלא "הר המכוש".
מדובר במתקן תת-קרקעי עצום שנבנה מדרום לנתנז, ושעל פי הערכות עשוי להיות הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של תוכנית הגרעין האיראנית. במסגרת תחקיר מקיף שערך האנליסט לענייני מודיעין רונן סולומון עבור חדשות 14, מתברר שמדובר במתקן חריג ומבוצר גם ביחס למה שכבר הכרנו בתוכנית הגרעין האיראנית.
המתחם ממוקם כשני קילומטרים מדרום למתקן ההעשרה בנתנז, ונחצב בעומק של כ-80 עד 140 מטרים בתוך רכס הררי, עמוק יותר מהאתר בפורדו, עם מערכת מסועפת של מנהרות, אולמות תת-קרקעיים ומספר כניסות. השוואה בין המתקן הגרעיני פורדו להר המכוש מעלה כי האתר החדש הוא "הדור הבא": הרבה יותר מוגן, מורכב, גדול ועמוק באדמה. ציר הזמן של הפרויקט בהר המכוש חושף את שיטת הפעולה האיראנית לאורך השנים.
כבר ב-2007 יצאו לדרך העבודות הראשונות בחציבת מערכת מנהרות שלא הייתה מוכרת בעולם, וב-2011 תועדה לראשונה התקדמות משמעותית בחציבת המתחם. בשנת 2015, לקראת ביקור פקחי סבא"א במסגרת הסכם הגרעין, איראן יצקה מלט ואטמה את פתח המנהרה הראשונה במטרה להסתיר את העבודות שבוצעו במקום במהלך תקופת ההסכם.
לאחר שארצות הברית פרשה מהסכם הגרעין וישראל חשפה את ארכיון הגרעין האיראני ב-2018, פתחה איראן מחדש את הפתח האטום בשנת 2019 וחידשה את העבודות במתחם הראשון. נקודת המפנה הגיעה בשנת 2020 בעקבות הפיצוץ במפעל הרכבת הצנטריפוגות בנתנז שיוחס לישראל: במקום לשקם רק את מה שנהרס, האיראנים הפיקו לקחים והחליטו להוריד את המתקנים של תוכנית הגרעין עמוק מתחת לאדמה.
משנת 2022 ועד היום, במקביל לחידוש העבודות במתחם הראשון, איראן מרחיבה את האתר ובונה מתחם תת-קרקעי חדש וגדול יותר הכולל שתי כניסות חדשות. כיום פועלים בהר המכוש שני פרויקטים נפרדים שנבנו בתקופות שונות, ולצדם שלוש כניסות תת-קרקעיות.
למרות שהעבודות בהר המכוש החלו כבר ב-2007, איראן הצהירה על הפרויקט רק יותר מעשור לאחר מכן. עד היום פקחי סבא"א לא קיבלו מידע על האתר ואף לא הורשו לבקר בו, כך שעדיין רב הנסתר על הגלוי לגבי מה שקורה מתחת לאדמה. לאחרונה דווח כי האיראנים כבר העבירו להר המכוש אלפי צנטריפוגות, וייתכן שגם מלאים של האורניום המועשר שהפיקו.
אם ההערכות נכונות, הר המכוש אינו רק מתקן אחסון אלא אתר פעיל ומרכזי בתוכנית הגרעין האיראנית, שתידרש פעולה צבאית או מדינית דרמטית כדי לנטרל אותו. במשך שנים נחשב המתקן בפורדו ל"כספת" של תוכנית הגרעין ולביטוח החיים שלה, אך הר המכוש נראה כדור הבא של אותה תפיסת הגנה – הוא תוכנן מראש כמתחם גדול, עמוק ומורכב יותר שקשה הרבה יותר להשמדה.
לפי הערכות המודיעין, ייעודו של המתחם עשוי לשמש גם להעשרת אורניום או לפעילויות גרעיניות נוספות מעבר להרכבת צנטריפוגות בלבד. השאלות שמטרידות היום את קהילת המודיעין הן מתי באמת החלה איראן את פרויקט ההסתרה, האם ייעודו האמיתי רחב מההצהרות הרשמיות והיכן נמצא היום מלאי האורניום המועשר שסבא"א אינה יודעת לתת עליו דין וחשבון.
בעוד העולם בחן במשך שנים את תוכנית הגרעין דרך פורדו, ולאחר שישראל וארצות הברית פעלו שם, ההר שמעסיק באמת את המודיעין כיום הוא הר המכוש. הלקח שהאיראנים הפיקו ברור: לא מספיק לבנות מתקני גרעין, צריך לבנות אותם עמוק ומבוצר יותר, באופן שיהיה קשה הרבה יותר להשמיד.
