דלג לתוכן הראשי
צילום: הבית הלבן, פלאש 90
צילום: הבית הלבן, פלאש 90
אורן סולומון
אורן סולומון

טו אב ה'תשפו (29.07.26)


בלי הכרעה בעזה ובלבנון, גם הישג מול איראן לא יספיק

פגישת נתניהו וטראמפ הסתיימה בחיוכים ובהצהרות מעודדות, אך המבחן האמיתי יהיה במעשים • השקט הנוכחי עלול לטשטש את האיומים שנותרו באיראן, בעזה ובלבנון • בלי פירוק חמאס וחיזבאללה ובלימת הגרעין האיראני, ישראל עלולה למצוא את עצמה שוב בנקודת ההתחלה


הסתיימה פגישת ראש הממשלה עם הנשיא טראמפ. חיוכים, הצהרות חיוביות (זה חשוב!), אך המבחן האמיתי יהיה במעשים. אז מהי באמת תמונת המצב? הפסקת האש והשקט המדומה, גורמים לאשלייה מתעתעת בה ישראל הצליחה "להפוך" את הקערה על פיה. ולא, אין כוונה לפגוע בהישגים הרבים מאז ה-7 באוקטובר. אבל כלקח גם מהאסון, כדאי שנביט למציאות בעיניים פקוחות, ונבחן את המצב באופן ענייני, מול עובדות, נתונים, ולא מול משאלות לב, זו הדרך היחידה ללמידה, הפקת לקחים והבטחה שלא נופתע שוב, ואם נופתע- נתמודד באופן מוצלח יותר.

צילום: שאטרסטוק

מדינת ישראל ניצבת במערכה רב זירתית קיומית ומתמשכת, שבה אנו נמצאים בעוד נקודה חשובה בזמן, נקודה בה ניתן להשפיע באופן משמעותי על עתידנו ביטחון מדינתינו. ביקור ראש הממשלה ופגישתו עם נשיא ארה"ב אינה עוד פגישה, יש בה בכדי להתוות כיוונים מרכזיים והחלטות משמעותיות בכל אחת מן הזירות. המציאות הביטחונית במזרח התיכון אינה מתאפיינת עוד במערכות מוגבלות בגזרה בודדת או בלחימה נקודתית בעלת גבולות גיאוגרפיים מובחנים. תחת זאת, התפתחה באזור מערכת רב-זירתית משולבת וסבוכה, שבה "אויבינו צופים בנו", וכל החלטה או פעולה בגיזרה מסויימת, מלבה ומשפיעה באופן מיידי על האויב בגיזרה האחרת. ולהיפך, הצלחה/הכרעה בגיזרה אחת, משפיעה "מכבה" מוטיבצייה בגיזרה אחרת, התלכדות הזירות – כך אויבינו נוהגים לכנות זאת.

נתניהו וטראמפ בפגישה בבית הלבן | צילום: מעיין טואף, לע"מ

לצד הסיכונים הברורים הנגזרים מחיכוך עז ומהסלמה לא מבוקרת, נוצרות גם הזדמנויות אסטרטגיות חסרות תקדים לעיצוב מחדש של מאזן ההרתעה והאוטונומיה הביטחונית של מדינת ישראל.

המערכה מול איראן: הציר המרכזי, ניהול סיכונים והזדמנויות אסטרטגיות

איראן מוסיפה לשמש כ"ארכיטקט" וכמנוע המרכזי של איום הפיצוץ הרב-זירתי. האיראנים "מהמרים על כל הקופה", ומנסים באמצעות אסטרטגיה משולבת של מצור כלכלי על הורמוז (וכעת גם באב אל מנדב ע"י החות'ים שלוחיהם), ובשילוב שחיקה צבאית של פגיעה בנכסים אמריקאיים וכלכליים של מדינות המפרץ, להוציא מן הלימון- לימונדה. כלומר, להגיע להסכם שיחזק את מעמדם האיזורי (הבריון האזורי), יאפשר להם שליטה בפועל במיצרים (תוך יצירת תקדים עולמי וגביית דמי מעבר), וכמובן, תמורות כלכליות שיאפשרו את שיקום איראן האזרחית, ויכולותיה הצבאיות. הכל תחת הנחת עבודה שאיראן תמשיך במאמצי ההונאה וההטעייה בכדי להגיע ליכולת גרעין.

מסע ההלוויה של עלי חמינאי | צילום: רשתות חברתיות

מנגד, נשיא ארה"ב שמוביל את מהלכי המו"מ, כמעט ללא שותפות ישראלית פעילה, גיבש תובנה אחת חשובה ,והיא: לאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני. בכפוף לאילוציו הכלליים, אבל בעיקר בהקשרי בחירות האמצע בארה"ב, מסתמן כי הוא טרם גיבש החלטה סופית כיצד לתרגם החלטה זו למעשה, ובפניו עומדות 3 אפשרויות עיקריות:

חלופת ההתשה: הכוללת המשך מהלכי ההתשה ההדדית, יחד עם הסיכון למהלך בלתי נשלט ומנוהל, פיצוץ אפשרי בעיתוי בלתי צפוי, ופגיעה בתדמיתו ובבחירות האמצע.

צילום: סוכנות הידיעות תסנים, התמונה נערכה בהתאם לרישיון CC BY 4.0

חלופת ההסכם: דיפלומטיה ושקט הזמני: הכוללת ויתורים, "הכלת" השליטה האיראנית במיצרים (תוך ניסיון רטורי לייצר הצלחה). בבחינת "קניית זמן" עד לבחירות האמצע. בחלופה זו קיים סיכון גדול: הציבור לא טיפש, ויבין למעשה את המציאות מה שיפגע בבחירות האמצע, ולא רק, אלא יחזק את איראן תודעתית ושיקומית, ובכך, יאכל את הדג המסריח, יילקה במלקות ויגורש מהעיר.

חלופת ההכרעה: הכוללת מאמץ מדיני, כלכלי וצבאי עצים ו"אחר", המכוון למרכזי הכובד האיראניים (מתקני האנרגיה גז ונפט, תשתיות לאומיות של תחנות כח, גשרים, נמלים וכדומה, מתקני הגרעין המבוצרים, ועוד).

אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל

ביקור ראש ממשלת ישראל: הצגת האינטרסים של מדינת ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לפגישתו השביעית עם הנשיא טראמפ. שליחותו היא למען הבטחת ביטחון ישראל לדורות. אקדים ואומר, כי אני "כופר" במסקנה המצויה שהנושא הכי חשוב הוא איראן. לא כי איראן לא מהווה סכנה משמעותית לישראל, אלא כי מיקוד באיראן, ודרך זה יצירת "גמישות" ישראלית בנושאי הליבה האחרים (לבנון ועזה), וזו אגב הדינמיקה שבד"כ מתקיימת הלכה למעשה בדיונים אלו, תייצר פגיעה מתמשכת, ותגרור מגמה שלילית בזירות אלו, החשובות לא פחות מאיום גרעין.

פעילות כוחות צנחנים בלבנון | צילום: דובר צה"ל

כן, חלק מלקחי ה-7 באוקטובר הוא ההבנה והלמידה שקיומה של מדינת ישראל יכול לעמוד בסכנה, גם ע"י התנפלות רחבה בהפתעה מכמה זירות בו-זמנית, גם ע"י צבאות טרור עם יכולות מוגבלות (וזו התרעה נוספת לסיכון מזירת הפנים שלא ארחיב בה). השארת חמאס בעזה הוא טריגר (כפתור הפעלה) לשאר אויבינו מסביב.

לפיכך, המלצה ראשונה – כל דיון בנושא האיראני, אסור לו לצמצם או לאפשר את אי הכרעת האיום בלבנון ובעזה, ולא, אי הנסיגה הוא לא הישג מספק. שנית, יש להציג ולחזק לנשיא ארה"ב את ההזדמנויות האסטרטגיות הייחודיות הקיימות בעת הנוכחית:

ארה"ב, בחירות האמצע – הכרעת איראן, ואילוצה לקבל את תכתיביי ארה"ב, תחזק את נשיא ארה"ב בבחירות האמצע, ותציג הישג עולמי משמעותי.

צילום: שארסטוק

רוסיה, סין – נשיאי רוסיה וסין צופים מן הצד, נחישות והכרעה אמריקאית- יבהירו גם להם את גבולות הגיזרה. רפיסות, גם אם נעטפת בהצהרות ניצחון- יבהירו להם את ההיפך. כדאי שילמדו מהצהרות הניצחון בישראל ב"שומר החומות"….

אירופה – זו הזדמנות לרתום את אירופה למאמץ הכולל נגד איראן: הפגיעה הכלכלית כתוצאה מסגירת המיצרים, פגעה ותפגע חמורות באירופה. איומי איראן לירי עליהם, מהווים הזדמנות לצרפם למאמץ הכולל נגד איראן, הכולל: החרפת הסנקציות הכלכליות, השתתפות במערך ההגנ"א האזורי, ליווי מיכליות במיצרים, ואולי גם סיוע התקפי.

טראמפ וזלנסקי | צילום: מתוך עמוד ה-X של זלנסקי

אוקראינה – ההתפתחויות האחרונות בים הכספי, מאפשרות לרתום גם את אוקראינה באופן הרבה יותר פעיל למהלכים כנגד איראן. המוטיציה לכך היא כפולה: מניעת העברת יכולות איראניות לרוסיה, ובנוסף, תימרוצם בתמורות כלכליות וצבאיות ע"י ארה"ב.

מפרציות – אומנם מדינות המפרץ אינן מקשה אחת, ומתחבטות בעצמן כיצד לפעול ולהגיב, אך זוהי הזדמנות לשלב אותן לא רק בלחץ המדיני והכלכלי (הקפאות כספים ונכסים), אלא גם במאמץ המלחמתי. שילוב יכולות בהגנה ובהתקפה עם סעודיה, האמרויות ובחריין, יכול לסייע מאוד . היכולת לשלב אותן תלויה במידת האמון והשדנות כלפי כוונת האמריקאים לפעול באופן עצים נגד איראן, לצד חששן מפגיעות ומשוואות בנכסיהן האנרגטיים, והאסטרטגיים.

צילום: שאטרסטוק

אנו נמצאים בעוד נקודת החלטה והזדמנות אסטרטגית לשינוי סדר איזורי ואף עולמי מן היסוד. לצד הקושי הפנימי באיראן- כלכלי והנהגתי, ישנה יכולת והזדמנות להאיץ תהליך החלפת שלטון, לצד פגיעה קשה ביכולות הצבאיות.

המלצות

איראן בראש, אך לבנון ועזה כחלק ממשוואת האיום הקיומי על ישראל. ניתן להתגמש דווקא בנושא האיראני באופן זמני (טילים ושלוחים), תוך עמידה על תנאי פירוק יכולת הגרעין.

לבנון – לקיים דיון ותיאום ציפיות – מה אם לא? כלומר, מה יקרה אם צבא לבנון ומדינת לבנון לא מפרקים את חיזבאללה מנשקו? תשובה: חזרה ליסודות!  4 הנקודות: פעולה מהירה לכיבוש השטח עד הליטני. תקיפת מטרות חיזבאללה בכל לבנון ובדגש לדאחייה. תקיפת מטרות דואליות של מדינת לבנון. תשלום פיצויים למדינת ישראל על נזקי המלחמה בשווי כ-50 מליארד שקל. אם זה לא עולה בדיונים – חזרנו לנקודת התחלת המלחמה.

גדר הגבול סמוך למנרה | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

עזה – לקיים תיאום ציפיות. עמידה על תנאי פירוק חמאס מנישקו, ללא שום הכנסת כח ייצוב (ISF) וללא הכנסת שיקום, גם לא חלקי לאזורים בשליטתנו. עמידה חדה ואיתנה על קיום ההסכם והסרת איום המרצחים של חמאס. אם לא- אין שיקום, מערכה עצימה ואחרת נגד חמאס, פירוז ע"י צה"ל, קידום ההגירה, וכל שיקום עזה על תנאי של תשלום פיצויים לישראל על הנזק שגרמו חמאס בטבח, בשווי מוערך של כ-50 מליארד. אם זה לא עולה בדיונים – חזרנו לנקודת התחלת המלחמה.

יהודה ושומרון – הנושא הבוער ביותר בחבית חומר הנפץ המבעבע ביהו"ש, היא האשמת השווא על "טרור יהודי". המשימה העיקרית היא להוריד מהשולחן כל האשמה כזו, ולאפשר חופש פעולה מלא לצה"ל לעקירת שורשים, ולא רק לכיסוח הדשא.

כוחותינו פועלים ביהודה ושומרון, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

סעודיה – והרחבת הסכמי אברהם: לא בכל מחיר. כשהמחיר הוא ויתורים בנושא הפלשתיני- לא תודה.

ללא תיאום ציפיות הכרחי זה, "על השולחן", תוך קיום דיון נוקב ועמידה על האינטרס הביטחוני הישראלי, ונחישות בהצגת צידקת הדרך, ניגזר עלינו שוב, להפרת ההסכמים ע"י אוייבינו, ושוב הקזת דם טובי בנינו, ושיחזור סבבי לחימה ומלחמת שחיקה שיפגעו בנו מאוד. זו הזדמנות לחזק את ידי ראש ממשלת ישראל בשליחותו למען ביטחון המדינה, בברכת הצלחה.

אורן סולומון

אורן סולומון

תת אלוף במילואים, בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה, ומומחה לאסטרטגיה, לאיראן ולזירות נוספות