נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע היום (שלישי) על הענקת עיטור הנשיא, למקבץ הראשון לשנת 2026 לאישים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל. כאמור, "עיטור הנשיא" מוענק לאלה שבזכות עשייתם, כישוריהם, שירותם או בכל דרך אחרת, תרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל או לאנושות. בהמשך השנה יוענקו עיטורים לאישים מובילים נוספים מהארץ ומהתפוצות.
12+יונה אליאן קשת
מהבולטות והמוערכות בשחקניות התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה בישראל, המכהנת כיושבת ראש איגוד אמני ישראל. פריצתה הבימתית החלה מיד עם תום לימודי התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, כשנבחרה לשחק בתפקיד הראשי במחזה "ביוגרפיה" בתיאטרון הקאמרי. לאורך למעלה מחמישה עשורים גילמה עשרות תפקידי מפתח בתיאטראות המובילים בארץ.
לצד אהבת הקהל, פועלה האמנותי זיכה אותה בהכרה ובפרסים רבים, בהם פרס למפעל חיים בתיאטרון הישראלי ופרס אמ"י למפעל חיים. במסגרת תפקידה הציבורי כראש אמ"י, היא פועלת לשמירה על זכויות האמנים, קידום מעמדם הכלכלי והסוציאלי של אנשי הבמה, והגנה על חופש היצירה והחוסן התרבותי של מדינת ישראל.
12+פרופ' חוסאם חאיק
מדען בעל שם עולמי בננוטכנולוגיה וביו-רפואה, פרופסור בטכניון וחוקר במכון "ראסל ברי". חאיק בוגר תואר ראשון בהנדסה כימית מאוניברסיטת בן-גוריון ודוקטורט מהטכניון, שם הקים קבוצת מחקר בינלאומית שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לאבחון מחלות מוקדם באמצעות סמנים בדרכי הנשימה.
הישגיו זיכו אותו בשורת פרסים, בהם מענק מארי קירי, בחירה לרשימת 35 המדענים הצעירים של MIT, פרס ינאי, פרס הומבולדט, וב-2025 נבחר כעמית באקדמיה האמריקנית הלאומית לממציאים. במקביל למחקריו, חאיק פועל לקידום הוראה והכשרת דור העתיד של החוקרים בישראל, הנגשת המדע, וטיפוח חדשנות ושיתופי פעולה בין-לאומיים, מתוך חזון לפיתוח טכנולוגיות נגישות בעלות השפעה חברתית רחבה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
פרופ' מולי להד
איש קריית שמונה, פסיכולוג ופרופסור לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי, הנחשב לחוקר ומומחה מוביל בעל שם עולמי בחוסן, פסיכוטראומה, התמודדות עם פוסט טראומה, וסיוע בחירום. הוא מייסד המרכז הבינלאומי למניעת מצבי לחץ (CSPC) בתל-חי, ומייסד ומנהל לשעבר של המכון לדרמה-תרפיה. פרופ' להד, שחווה בעצמו טרגדיה אישית פועל כיום להסברת יציאה ממשברים, פיתח מודלים חדשניים המשמשים אנשי מקצוע בארץ ובעולם.
לאורך השנים יישם את שיטותיו באזורי אסון גלובליים, ולאחר טבח שבעה באוקטובר תרם רבות בבניית מערכי סיוע רחבים באמצעות הכשרת אנשי מקצוע במודל "הכשרת מכשירים" בכל רחבי הארץ. להד חיבר והשתתף בכתיבם של 35 ספרים וזכה בהכרה בינלאומית ובשורת פרסים, בהם אות הוקרה מארגון הבריאות העולמי, פרס הסתדרות הפסיכולוגית, פרס מכון אדלר, ופרס מפעל הפיס לחדשנות ברפואה על פיתוח שירותי פסיכולוגיה מרחוק.
12+פרופ' חפציבה ליפשיץ
חוקרת פורצת דרך המכהנת כראשת התכנית ללימודי תואר שני בחינוך מיוחד – רב גוניות קוגניטיבית ( מוגבלות שכלית) באוניברסיטת בר-אילן, כראשת מעבדת "סגול" לחקר וקידום הנגשת השכלה אקדמית לבוגרים עם רב גוניות קוגניטיבית וכראשת מעבדת "אתאל" לחקר וקידום אנשים עם מוגבלות השכלית. פעילותה האקדמית, המדעית והחינוכית חובקת העולם חוללה מהפכה תודעתית ומעשית בישראל ובעולם בכל הנוגע לפוטנציאל הלמידה של אוכלוסיות עם מוגבלויות קוגניטיביות.
מחקריה פורצי הדרך הפריכו מוסכמות רפואיות ישנות והוכיחו כי בניגוד למקובל בעבר, היכולות הקוגניטיביות ומנת המשכל של אנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון אינן נעצרות בילדות, אלא ממשיכות להתפתח ולהשתנות גם לאורך שנות הבגרות. על בסיס מחקריה, ייסדה פרופ' ליפשיץ את פרויקט "עוצמות" – תוכנית תלת-שלבית ייחודית לשילוב אקדמי מלא של בוגרים עם מוגבלות שכלית בהשכלה הגבוהה.
12+פרופ' יוסי לשם
איש עמק המעיינות, מהדמויות הבולטות והמוכרות בתחום הצפרות והאקולוגיה בישראל, ובעולם. לשם הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד ומנהל את המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון. משמש כמזכיר "קרן הדוכיפת". כיהן בעבר כמנכ"ל החברה להגנת הטבע. במשך כחמישה עשורים חוקר לשם את נדידת הציפורים והאקולוגיה שלה.
מחקריו פורצי הדרך יושמו בשטח והובילו להפחתת תאונות אוויריות, וכן לפיתוח הדברה ביולוגית בחקלאות באמצעות עופות דורסים – מהלך שצמצם משמעותית את השימוש בחומרי הדברה. לצד המדע, הוביל מהלכים נרחבים לחינוך ומודעות סביבתית, בהם הקמת רשת מוקדי הצפרות, ייזום המיזם הלאומי BIRDS, קידום שיתופי פעולה בין-מגזריים, ושילוב צה"ל בפעילויות להגנת הסביבה. על תרומתו למחקר, לחינוך ולשמירת הטבע, הוענק לו ב-2017 פרס מפעל חיים באקולוגיה ומדעי הסביבה מטעם המשרד להגנת הסביבה.
12+אייבי מוזס
מראשי המאבק למען נפגעי הטרור בישראל ומי שמכהן שנים רבות בהתנדבות כיושב ראש ארגון נפגעי פעולות איבה. מוזס מקדיש למעלה משלושה עשורים מחייו לחיזוק מערך התמיכה, הרווחה וההנצחה עבור נפגעי פעולות האיבה והמשפחות השכולות. סיפורו הכואב של מוזס נחקק בלב האומה ועשייתו האזרחית זכתה להוקרה רבה לאורך שנות פועלו. מאז ה-7.10 מהווה מוזס כתובת לאלפי בני משפחות שכולות, לטיפול במענים, ליווי יתומים ואלמנות וקידום זכויותיהם.
באפריל 1987 נפגע מוזס קשה בפיגוע בו מחבל השליך בקבוק תבערה על מכוניתם של משפחת מוזס סמוך לכפר חבלה. בפיגוע נרצחו אשתו עופרה ובנו טל בן ה-5. כשנתיים לאחר הפיגוע הצטרף מוזס לארגון נפגעי פעולות האיבה ומאז, במשך שנים מכהן כיו"ר הארגון בהתנדבות. לאורך השנים כיהן בוועדות ציבוריות רבות, ייצג את קול הניצולים בכנסת, ובשנת 2021 נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל כאות הוקרה על פועלו לטיפוח החוסן החברתי והערבות ההדדית בישראל.
12+זיוה מקונן
פעילה חברתית, יוצאת ציבור עולי אתיופיה, מייסדת ומנכ"לית תנועת "אימהות על המשמר", הפועלת נגד אלימות וגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בישראל, ואחת מהדמויות הבולטות בקידום שוויון והכלה של בני הקהילה. במשך שנים ניהלה את אגודת יהודי אתיופיה, שבמסגרתה הובילה מהלכים לשינוי מדיניות ולקידום שוויון הזדמנויות עבור יוצאי אתיופיה. בין היתר פעלה לתיעוד שמות הנספים בעלייה דרך סודאן, לקידום תוכניות ייחודיות לחיזוק השוויון במערכת החינוך ובצה"ל.
מקונן היא בוגרת תכנית מנדל למנהיגות חינוכית, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בלימודי מגדר, וכן בוגרת "תהודה" בית המדרש למנהיגות יהודית פלורליסטית. מקונן יזמית הפועלת לקידום נשים וליוזמות חברתיות עבור הקהילה, הובילה פרויקט ייחודי לתיעוד תפילות קהילת ביתא ישראל במסגרת המרכז למורשת יהדות אתיופיה, ובכך פועלת לשימור המורשת התרבותית והרוחנית של הקהילה לצד קידום חברה ישראלית שוויונית ומכילה.
12+עו"ד משה ניסים
איש חוק ומשפט בולט שכיהן במשך עשרות שנים כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל, בין היתר כשר המשפטים, שר האוצר, שר התעשייה והמסחר וסגן ראש הממשלה. החל מ-1959, אז נבחר לחבר הכנסת הצעיר בתולדות המדינה, השפיע ניסים רבות על עיצוב מדיניות המשפט, הכלכלה והממשל. הוא הוביל מהלכי חקיקה, בראשם השלמת חוק יסוד השפיטה, ומילא תפקיד מרכזי ביישום תכנית הייצוב הכלכלית של שנות השמונים וברפורמות במיסים ובשוק ההון.
לאורך שנות פעילותו הציבורית והחברתית, פעל עו"ד ניסים לשמירה על מערכת המשפט וכבודה ופעל לגישור והסכמות רחבות בסוגיות חוקתיות. לאחר פרישתו מהפוליטיקה מילא תפקידים ציבוריים נוספים, בהם עמידה בראש ועדה שגיבשה המלצות בנושא הגיור בישראל וחברות בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. ניסים פרסם מאמרים וספרים, וכיום משמש כראש "יד הרב ניסים" ע"ש אביו, הראשון לציון הרב יצחק ניסים. מוסד המקיים מכון מחקר, ומאגד תכניות למידה לקהל הרחב, פעילות קהילתית ובית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומנהיגי ציבור.
12+הרב חיים סבתו
רב וסופר ידוע, מייסד וראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, הנחשב לאחת הדמויות הבולטות המשלבות בין עולם התורה לעולם ההגות והספרות. את לימודיו התורניים רכש בישיבת "נתיב מאיר" ובישיבת הכותל בירושלים, ושילב חיי תורה יחד עם שירות צבאי משמעותי כאשר התגייס לצה"ל כלוחם ולחם במלחמת יום כיפור בקרבות הבלימה של השריון ברמת הגולן. הרב סבתו ממקימי ישיבת ההסדר "ברכת משה".
יצירתו הספרותית משלבת בין עולם התורה, הזהות היהודית ציונית, והחוויה הישראלית, והיא זכתה להכרה רחבה בארץ ובעולם. סבתו פרסם שבעה ספרים, בהם "תיאום כוונות", "כעפעפי שחר" ו"בואי הרוח" שזכו להצלחה רבה, תורגמו לשפות שונות והיו לרבי מכר. ספרו "תיאום כוונות", המתאר את חוויותיו מהמלחמה עובד לסרט קולנוע. על פועלו הספרותי זכה בפרסים רבים.
12+יהודה עדר
מוזיקאי, מפיק וזמר ישראלי, חלוץ בתחומו, מחנך ויזם תרבות. מייסד ונשיא בית הספר למוזיקה "רימון", הגיטריסט המיתולוגי של להקת "תמוז" הנחשב לאחת הדמויות המשפיעות במוזיקה הישראלית. לצד פעילותו החינוכית היה חבר בלהקות, ובמשך כארבעה עשורים פעל כמפיק מוזיקלי, מעבד ויועץ אמנותי למיטב אמני ישראל.
בין היתר היה שותף לדרכו האמנותית של מאיר אריאל, והפיק אלבומים מרכזיים של שלמה ארצי. בנוסף היה שותף להקמת בית הספר "מוזות" ביפו, המיועד לנוער בסיכון ומתמחה באמנות ובתרפיה, וחבר בחוג ידידי "כפר איזון", המסייע לצעירים המתמודדים עם פגיעות בעקבות שימוש בסמים. עדר למד ב־Berklee College of Music שבבוסטון וכן אצל פרופ' יצחק סדאי ופרופ' אבל ארליך בישראל, והוציא שני אלבומי סולו.
12+פרופ' אוריאל רייכמן
משפטן, יזם חינוכי ואיש אקדמיה, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן הנושאת את שמו, אשר פעל לאורך שנים לקידום ההשכלה הגבוהה, המחקר ופיתוח המנהיגות בישראל. פרופ' רייכמן סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והוא בעל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת שיקגו.
פרופ' רייכמן יזם את הקמתו של בית הספר לרפואה ע"ש דינה רקנאטי, כמענה למחסור ברופאים בישראל. בצעירותו שירת כקצין לוחם בצנחנים – לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. רייכמן שכל את אחיו, סמל גד רייכמן ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים. לצד פעילותו האקדמית עסק בקידום רעיונות חוקתיים וציבוריים וכיהן כחבר כנסת בכנסת ה-17 לתקופה קצרה. על עשייתו האקדמית והציבורית זכה להכרה רחבה ולשורה של פרסים.
12+אייבי מוזס השיב להודעה בהתרגשות ושיתף: "אני מקבל את השיחה הזו ממך כשאני נמצא לצד 250 תלמידים שעומדים להתחיל את כיתה א' – כולם ילדים שאיבדו את היקר להם מכל במערכות ישראל. זה רגע מרגש מאוד עבורי שמזכיר לי את החשיבות של המשימה שאנחנו נושאים על כתפינו – ללוות את הילדים האלה, לחזק אותם ולתת להם תקווה".
בשיחת אחרת, הודתה השחקנית והאמנית יונה אליאן קשת לנשיא ואמרה: "אני מאוד נרגשת ומודה על הבחירה בי, זו זכות גדולה ומרגשת עבורי – גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית". בהמשך, הרב חיים סבתו השיב גם הוא כי מדובר בזכות גדולה עבורו "לפעול למען הדורות הבאים, למען ערכים ואהבת ישראל".
12+יהודה עדר, מייסד ביה"ס למוזיקה "רימון" אמר לנשיא בשיחתם: "לאורך הדרך האמנתי בכוחה של המוזיקה לחבר בין אנשים, ואני מתרגש ומודה על הבשורה המשמחת הזו. זו דרך שמלווה אותי שנים רבות וארוכות". בהמשך, הנשיא הרצוג הדגיש כי סיפוריהם של כל אחת ואחד ממקבלי העיטור מבטאים את פניה היפות של החברה הישראלית.
