בדיון דרמטי שמתקיים הבוקר (שלישי) בבג"ץ בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים סביב העתירות נגד התיקון לחוק הקפאת הליכי אכיפה, הציג נציג הכנסת עמדה חסרת תקדים והצהיר חד-משמעית כי אין ברירה אלא לבטל את החוק. ההצהרה הדרמטית מגיעה על רקע צו על תנאי וצו הקפאה שהוציא בית המשפט המעכב את כניסת התיקון לפועל עד להחלטה אחרת.
במרכז הדיון עמדה טענתו הנחרצת של נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, לפיה התיקון לחוק לא עמד בנהלי החקיקה המקובלים בכנסת משום שהוא מבוסס על "נושא חדש" שאינו קשור להצעת החוק המקורית.
בדבריו בפני השופטים אמר ברט: "החוק המקורי היה שילוב תלמידי ישיבות בצה"ל, שירות לאומי אזרחי ובתעסוקה לצד צמצום אי השוויון. אלו היו הנושאים של הצעת החוק המקורית. הנושא של החוק זה הקפאת הליכי אכיפה ואלו שני נושאים שונים". לאור הפער המהותי הזה בין מטרת החוק המקורית לבין תוכנו בפועל, הדגיש נציג הכנסת בפני ההרכב כי "אין ברירה אלא לבטל את החוק".
2+האמירה הדרמטית של נציג הכנסת מגיעה במסגרת הדיון בעתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק הקפאת הליכי אכיפה. סוגיית "הנושא החדש" מהווה את לב הביקורת המשפטית והמנהלית, שכן היא בוחנת האם שינויים דרסטיים המוכנסים במהלך הליך החקיקה חורגים באופן אסור ממטרת החוק כפי שאושרה בתחילת הדרך, פגמים שעשויים להוביל את בג"צ לפסול את החקיקה כולה.
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה כבר הבהירה בעבר כי היא אינה יכולה להגן על החוק בשל הקשיים המשפטיים שהוא מעורר. העובדה שהממשלה בחרה שלא לשכור ייצוג פרטי ולא להציג עמדה נגדית מנומקת, מתפרשת בקרב המומחים כהודאה דה-פקטו בכך שלחוק אין תשתית משפטית איתנה שתעמוד בביקורת שיפוטית.
2+מבחינה פוליטית, חוק הוראת השעה נחקק בלחץ אינטנסיבי של הסיעות החרדיות, ובראשן מפלגת ש"ס. עבור המפלגות החרדיות, החוק נתפס ככלי הכרחי להגנה על תלמידי הישיבות מפני הליכים פליליים ומעצרים, במיוחד בתקופה שבה פקעו ההסדרים החוקיים הקודמים וטרם נחקק חוק גיוס חדש. עם זאת, הביקורת הציבורית והמשפטית מתמקדת בכך שהחוק עוקף את הצורך בהסדרת סוגיית השוויון בנטל ומעניק פטור דה-פקטו מאכיפה ללא בסיס חוקי קבוע.
ההכרעה בבג"ץ עשויה להיות בעלת השלכות רוחב על מרקם היחסים שבין המדינה למגזר החרדי, ועל יכולתה של הממשלה להעביר חוקי הוראת שעה דומים בעתיד. במידה והחוק אכן יבוטל, המשטרה הצבאית תחזור להחזיק בסמכויות המלאות למעצר עריקים ומשתמטים, מה שעשוי להוביל לעימותים בשטח ולהחרפת המשבר הפוליטי סביב סוגיית הגיוס. בית המשפט יידרש להכריע האם האינטרס הפוליטי והשמירה על יציבות הקואליציה מצדיקים פגיעה בעקרונות היסוד של הדין הפלילי והחוקתי בישראל.
