ברוכים הבאים לקרקס של מנהיגי השינוי והבלבול: נתחיל בנפתלי בנט שמגיע לראיון ולא מצליח להגיד דבר פשוט – שהוא ימליץ על ראש המפלגה הגדולה ביותר בגוש. כן בנט מגמגם, מתפתל, מתחמק, מסתבך עם הלשון ובסוף מספק איזו תשובה מוזרה.
1+טוב אף איש ימין לא יופתע כאן, את המגלומניה של בנט הרגיש מחנה הימין על בשרו, אבל עכשיו זה מתהפך על השמאל, ואיזנקוט מבין שהוא בבעיה. פתאום זה לא ראוי – כשהיתה פה ממשלת שמאל עם ראש ממשלה עם שישה מנדטים אף אחד בשמאל לא צייץ.
אז החבורה הולכת לאיבוד. הם לא מצליחים לבחור ראש לגוש אבל רוצים להעמיד מנהיג למדינה. אתמול בסקר של ערוץ 14 האירוע של בנט צונח למספר חדש – 7 מנדטים. את השישה בנט מכיר הרבה יותר, בכל זאת, הוא הקים ככה ממשלה.
1+השותפים של בנט בגוש יותר מודאגים ממנו. הוא סחב את לפיד איתו להרפתקה מפוקפקת ועכשיו שניהם עלולים לסיים מתחת לאחוז החסימה. אבל האירוע המביך של היום ללא ספק רשום על שם הקמפיין של אזנקוט: שם החליטו לתלות שלטי בחירות בקפריסין.
כן, לא פחות, לא ברור מה המטרה של הגימיק הזה, מה שבטוח זה עורר את כעסם של הקפריסאים שלא מבינים איך הפוליטיקה הישראלית נכנסה להם לנוף.
וזו הבעיה. כשמפשיטים מהם את כל הסיסמאות והפוזות, נשארת רק אידאולוגיה אחת: "רק לא ביבי". וכשזה כל מה שיש לכם להציע, אל תתפלאו שכשהמיקרופון נפתח, כל מה שיוצא לכם זה גמגומים וגימיקים.
