למרות הישגי עבר מהדהדים ומפחידים – בהם פריצת הענק לסוני פיקצ'רס ב-2014 שהפכה למשבר ביטחון לאומי בארה"ב, גניבת תוכניות צבאיות משותפות של ארה"ב ודרום קוריאה ב-2016, וההתנקשות באסון מחצית-האח של קים במלזיה ב-2017 – קוריאה הצפונית סובלת מחוסרים חמורים במערך הריגול שלה. כעת, קים ג'ונג און דורש לבצע שינויים "רדיקליים" ביכולות הסיור הצבאי והמודיעין של המדינה, במטרה להדק את השליטה באיומים חיצוניים ולאסוף מידע קריטי, כך דווח היום (ראשון) ב"וול סטריט ג'ורנל".

מערך הריגול הצפון-קוראני, ששמו שונה לאחרונה ל"לשכת הסיור והמודיעין הכללית", מתמודד עם נחיתות מבנית משמעותית. למדינה ישנו מספר מצומצם של נציגויות דיפלומטיות ברחבי העולם – 43 בלבד ב-2024 לעומת 271 בארצות הברית – מה שמקשה על פריסת סוכנים שיאספו מידע. היסטורית, דיפלומטים ונציגי סחר צפון-קוראנים המוצבים בחו"ל שימשו כסוחרי נשק ושליחי מודיעין בפועל, והאקרים צפון-קוראנים ניסו לפרוץ לקבלני ביטחון וארגונים ממשלתיים כשהם פועלים ממדינות ידידותיות כמו רוסיה וסין.
בנוסף, מנועה פיונגיאנג מגישה למערכת הבנקאית הבינלאומית בשל סנקציות גלובליות, וסוכניה נאלצים לממן את עצמם באמצעות פריצות סייבר וגניבת מטבעות קריפטוגרפיים. בתחום החלל, צפון קוריאה הצליחה להכניס למסלול ספוי-לוויין בודד בלבד, ונתוני הלוויין הציבוריים מ-Google Earth מקיפים יותר מהתמונות שפיונגיאנג מסוגלת לאסוף, מה שמותיר אותה רחוקה מרשת המעקב הנחוצה.

כדי להתגבר על הפערים, פיונגיאנג פונה לשיתופי פעולה חיצוניים ומנצלת את בריתה עם רוסיה, שמשתפת עימה מומחיות לוויינית בתמורה לשליחת חיילים למלחמה באוקראינה. מומחים כמו ג'וזף ברמודז מעריכים כי קוריאה הצפונית עשויה לפתח ציר מודיעיני דומה ל-"Five Eyes" לצד רוסיה וסין, הכולל חלוקת עבודה ושיתוף פעולה במתקפות סייבר.
במקביל, קים מוביל "יוזמות דיפלומטיות חריגות" להרחבת הנוכחות הבינלאומית של ארצו, כולל הידוק קשרים עם אלכסנדר לוקשנקו ובלארוס, שמתכננת לפתוח את שגרירותה הראשונה בפיונגיאנג עד החודש הבא. גורמים ביטחוניים מציינים כי נוכחות דיפלומטית מורחבת זו תאפשר לסוכנות הריגול להאזין יותר לתקשורת מעבר לים, תוך ניצול העובדה שהעולם המערבי מזלזל בהם ושאינם כבולים לנורמות אתיות בינלאומיות.
