למרות הפוגה בתקיפות האמריקאיות שנמשכו 13 לילות רצופים, סוף השבוע האחרון הביא להתרחבות דרמטית של המערכה במזרח התיכון, כאשר הבית הלבן שוקל את צעדיו וחושש מפגיעה בכלכלה העולמית ובמאגרי התחמושת, ובמקביל בני בריתה של איראן בתימן פתחו במתקפה ישירה על תשתיות האנרגיה של סעודיה, כך דווח היום (ראשון) ברויטרס.

גורמים אמריקאיים ציינו כי ממשל הנשיא דונלד טראמפ החליט להשהות את גל התקיפות על רקע חששות כבדים שהועלו בישיבה בבית הלבן על ידי סגן הנשיא ג'יי די ואנס ויו"ר המטות המשולבים גנרל דן קיין.
השניים התריעו מפני דילול מאגרי החירום של התחמושת, הרחבת העימות האזורי, ניכור בריתות עם מדינות המפרץ ופגיעה באספקת האנרגיה הגלובלית ובכלכלה. למרות שהחסימה הימית האמריקאית נגד איראן נותרה בתוקף מלא והפעילות המבצעית הושעה זמנית, ושגריר ארה"ב ציין כי הממשל מעניק הזדמנות לדיפלומטיה ולמו"מ, השקט לא נשמר בשטח.

מנגד, החות'ים בתימן, בהנהגת דובר הארגון יחיא סריע, הודיעו כי תקפו את מתקני חברת הנפט הסעודית "ארמקו" בערים ג'יזאן ויאנבּוּ שעל חוף הים האדום. בבית הזיקוק בג'יזאן, הקרוב לגבול תימן והמסוגל לעבד עד 400,000 חביות נפט ביום, תועדה עמודת עשן ענקית והתקבלו דיווחים על פגיעה באתרי אחסון דלק ונפט.
ביאנבּוּ, שהפכה לנתיב מרכזי לעקיפת מיצר הורמוז החסום על ידי איראן, יורטו שני טילים שנורו לעבר מתקני האנרגיה. מתקפות אלו מאימות להצית מחדש את מלחמת האזרחים בתימן, שבה ממשלת תימן המוכרת בינלאומית והנתמכת על ידי קואליציה בהובלת סעודיה כבר פתחו בתקיפות נגד יעדים חות'יים במחוזות מאריב ואל-ג'וף.

במקביל לזירה בתימן, משרד החוץ האיראני הגיש מחאה רשמית חריפה וזימן את הממונה על ענייני אוקראינה בטהרן לאחר שאוניה מסחרית איראנית הותקפה בים הכספי, אירוע שהותיר לדבריהם איש צוות מת ואחר פצוע. הנזיפה האיראנית הגיעה בסמוך לדברו של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, שציין כי קייב זיהתה שמוסקבה מעבירה לאיראן תצלומי לווין מהמזרח התיכון כדי לסייע לה לכוון תקיפות באזור.
מוקדם יותר היום, דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל כעת צעד דרמטי נוסף נגד איראן: תקיפה מסיבית שתמחק מהמפה אתרי גרעין סודיים ושרידים של תכנית הגרעין האיראנית. מהלכים אלו מגיעים למרות פגיעות קשות שספגה תשתיות הגרעין האיראניות בשנים האחרונות כתוצאה מתקיפות ישראליות ואמריקאיות ביוני 2025. מומחים וגורמי מודיעין מעריכים כי איראן מנסה לשקם בסתר יכולות מפתח באתרי בונקר עמוקים המציבים אתגר מבצעי חסר תקדים.

במוקד האיומים והתכניות האמריקאיות עומד מתקן "פיקאקס", המוכר באיראן כהר קולנג, הממוקם בסמוך למתחם ההעשרה בנתנז. האתר, שנחשף בעבר כבונקר מחתרתי חדש להרכבת צנטריפוגות במקום מתקן שנפגע בפיצוץ ב-2020, נמצא תחת מעקב הדוק של ארה"ב וישראל מזה שנים.
לאחרונה, כך עולה מהערכות המכון למדע ולביטחון בינלאומי המבוססות על ניתוח צילומי לוויין, נמשכת באתר פעילות יציבה הכוללת תנועות משאיות, חיזוקי מנהרות והקמת היקף אבטחה חדש במשך כ-15 חודשים. לפי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" המסתמך על הערכות המודיעין הישראלי, איראן אף העבירה למנהרות העמוקות ב"פיקאקס" אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום בסתיו האחרון, בעקבות המלחמה בת 12 הימים.

מומחים מעריכים כי המתקן משתרע לעומק של 300 עד 450 רגל מתחת לגרניט מוצק, מה שהופך אותו ליעד קשה להשמדה גם עבור פצצות חודרות בונקרים המתקדמות ביותר שברשות חיל האוויר האמריקאי. האפשרויות המידיות העומדות בפני ארה"ב כוללות תקיפות כניסות לבונקרים כדי למנוע גישה, בעוד שמבצעים קרקעיים לחבלה בתוכם נחשבים למסוכנים ביותר.
בהנאם בן טאלבלי מקרן הגנת הדמוקרטיה מסביר את חשיבותו ההולכת וגוברת של האתר: "בעוד שההישג הברור ביותר של וושינגטון נגד איראן במלחמה היה עצירת כל העשרת האורניום במתקנים מוצהרים וקיבוע מאגרי האורניום המועשר, ככל שחולף הזמן, מתקן פיקאקס מאונטיין נראה יותר ויותר חיוני למאמצי השיקום של איראן".

לצד "פיקאקס", רשימת היעדים הפוטנציאליים כוללת גם אתר נוסף הנמצא תחת שיקום מחתרתי בחודשים האחרונים: טאלעג'אן 2, הממוקם בתוך המתחם הצבאי פרצ'ין דרומית-מזרחית לטהרן. אתר זה, שנפגע קשות בתקיפה ישראלית באוקטובר 2024 ושוב במרץ 2025, קשור לתוכניות פיתוח מטעני נפץ הודפים גבוהים שנועדו להפעיל פיצוץ גרעיני. מומחים כמו אנדראה סטריק) מקרן הגנת הדמוקרטיה מעריכים כי ייתכן שחדר ניסויים ספציפי לבחינת מטענים מסוג זה שרד את הפגיעות.
יעדים נוספים שנמצאים על הכוונת כוללים את מתקן העשרת הדלק בפורדו, שקבור מתחת ל-300 רגל אדמה ונפגע קשות כאשר ששה מפציצי B-2 הטילו שתי פצצות ענק על פירי האוורור שלו, אך מוקף במבני תמיכה עיליים שעשויים להיות מותקפים. בנוסף, מדובר על תקיפות על מתחם המחקר הגרעיני המרכזי באספהאן כדי לשבש את הגישה למערכות המנהרות שלו, ואתרים נוספים בנתנז ששרדו את גלי התקיפות הקודמים.

בתוך כך, ב"ניו יורק פוסט" דווח כי האסטרטגיה האיראנית נקרעת בין שני מוקדי כוח מנוגדים שאינם מצליחים ליישר קו. הנשיא מסעוד פזשכיאן, שר החוץ עבאס עראקצ'י ויו"ר הפרלמנט וראש צוות המשא ומתן מוחמד באקפיר קאליבף דוחפים לדיאלוג מדיני, אך משמרות המהפכה קובעים עובדות מוגמרות בשטח באמצעות פעולות צבאיות, כאשר היעדרותו המוחלטת של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי מותירה את שתי הסיעות ללא ריבון שיכריע ביניהן.
הפער העמוק בין המחנות בטהרן מקבל ביטוי מעשי בכל צעד ושעל. מקור אזורי המקורב למתרחש באיראן הסביר כי הדרג הפוליטי יכול אמנם לחתום על הסכמים, אך ידיו כבולות: "הם יכולים לחתום, אבל הם לא יכולים לעצור את משמרות המהפכה מלפעול או את הפרלמנט מללוק חוקים סביבם".

לטענתו, "הקשוחים לא צריכים לנצח בוויכוחים פנימיים – הם יוצרים עובדות בשטח וגורמים לפרלמנט להכשיר אותן בדיעבד". יתרה מכך, אותם גורמים מציינים כי הנהגתה האזרחית עשויה לנסות להתחזק כעת רק מתוך הבנה שמשמרות המהפכה יודעים שלא יוכלו להשיג עוד נשק מאף שוק אחר בעולם.
במקביל, ב"ניו יורק טיימס" פרסמו כי לאחר לילות ממושכים של הסלמה ותקיפות אמריקניות נגד מטרות באיראן, ובצל כוננות גבוהה גם בישראל, הנשיא דונלד טראמפ החליט בשלב זה להקפיא את הרחבת המערכה. החלטת הנשיא מגיעה למרות איומיו המוקדמים להרחיב את התקיפות למהלך שאותו כינה "הגדול מאי פעם", זאת בעקבות חששות צבאיים שהעלו בפניו יועציו, שלפיהם – הרחבת הלחימה עלולה לדלדל באופן מסוכן את מלאי תחמושת ההגנה האווירית המצומצם במזרח התיכון.
