במשך עשרות שנים, התפיסה הדמוקרטית הבסיסית בישראל הייתה ברורה. הציבור בוחר את נציגיו לכנסת, ואלה נעזרים בצוות מקצועי של משפטנים כדי לתרגם את המדיניות לחקיקה תקינה. הייעוץ המשפטי אמור היה לשמש כלי עזר מקצועי, מצפן שמסייע לנווט בסבך החוק והביורוקרטיה.

אך המציאות במסדרונות הכנסת של ימינו שונה בתכלית. הסרט חושף כיצד התהפכו היוצרות, וכיצד הפך הייעוץ המשפטי משחקן ספסל שמייעץ, לגורם הדומיננטי שמתווה את המדיניות בפועל ומגביל באופן אקטיבי את עבודת הרשות המחוקקת.
סיפוח זוחל של סמכויות
השינוי הזה לא קרה ביום אחד, והוא לבטח לא עבר בחקיקה מסודרת. מדובר בסיפוח זוחל של סמכויות שמעולם לא ניתנו ליועצת המשפטית באופן רשמי. דרך פרקטיקות יומיומיות שקטות, חוות דעת שהפכו למעין הוראות מחייבות, ויישור קו של המערכת כולה, נוצרה מציאות שבה הליך החקיקה תלוי כמעט לחלוטין באישור ובהסכמה של הייעוץ המשפטי. חוקרת המדיניות נגה ארבל מתארת את מאזן האימה שנוצר: "ליועץ המשפטי של הכנסת כל כך הרבה כוח להפריע לחבר כנסת במילוי תפקידו, שחבר כנסת שיעז להגיד את זה, לא יוכל למלא יותר את תפקידו."
מורא על המחוקק
התוצאה הישירה של המהלך הזה היא שיתוק והטלת פחד על חברי הכנסת. נבחרי ציבור, שקיבלו את המנדט מהאזרחים בקלפי, מוצאים את עצמם חוששים להתעמת עם המערכת המשפטית של הכנסת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן מסבירה את משמעות הדברים בפועל ומתארת את התלות המוחלטת: "וכשאתה מחוקק, וכל המהות של התפקיד שלך היא בעצם בידיים של הייעוץ המשפטי, אתה לא יכול להעביר חקיקה פה בלי ייעוץ משפטי".

לדבריה, חברי הכנסת מבינים היטב את המחיר של התנגדות למערכת: "חברי כנסת יודעים שבמידה ויהיה 'קלאש' חזיתי בינם לבין הייעוץ המשפטי של הכנסת, זה יפגע להם בתהליך החקיקה. כשיש לך התנגשות כזו עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, אתה בבעיה אמיתית." הפחד הזה מייצר ציות, והציות הזה מעקר את יכולתו של נבחר הציבור לממש את ההבטחות שבגינן נבחר.
הפער בין הרטוריקה למציאות
בזמן שהייעוץ המשפטי מציג את עצמו כגורם מקצועי ותומך, מתחת לפני השטח מתנהל מאבק שליטה יומיומי. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, רואה בתפקידה מגן הכרחי עבור חברי הכנסת ומצהירה: "כמי שמייצגת אתכם גם בפני הרשות השופטת וגם בפני משרדי הממשלה, כדי לשמור על החסינות שלכם, כדי לשמור על חופש הביטוי הרחב שיש לכם, כדי לאפשר לכם למלא את התפקיד שלכם".

על הביקורת החריפה שמוטחת בייעוץ המשפטי, היא מגיבה בתקיפות ודורשת ליישר קו: "אני חושבת שאין מקום לשיח הזה בבית הזה, אני חושבת שזה שיח שהוא מוגזם ושהיה ראוי להחליף אותו בכיבוד רשויות הדדי." אך נדמה כי עבור נבחרי הציבור, אותו "כיבוד רשויות" הפך מזמן לכניעה מוחלטת לתכתיבי המשפטנים.
