לאחר שאיחוד האמירויות עמדה בחזית המתקפות האיראניות במארס ובאפריל, הפנו איראן ואנשיה את המוקד לבחריין ולכווית. צפירות אזעקה, יירוטי טילים וכטב"מים, ופגיעה ישירה בתשתיות אזרחיות קריטיות כמו מתקני התפלת מים ותחנות כוח הבהירו כי שתי המדינות הפכו ליעד המרכזי בעימות הנמשך מול ארצות הברית ובעלות בריתה באזור בימים האחרונים.

העימות הישיר בין איראן לבין ארצות הברית ובעלות בריתה במפרץ ממשיך להסלים ביממה האחרונה, כאשר משמרות המהפכה דיווחו על גלי תקיפות בכטב"מים ובטילים לעבר בסיסים ומתקנים אמריקאיים בבחריין, בכווית ובירדן – כולל דיווחים שטרם אומתו על ניסיון לפגוע במרכז נתונים של אמזון בבחריין.
במקביל, חיל הים האיראני עצר והסיט ממסלולן ארבע ספינות בנתיבי השיט בדרום מצר הורמוז לאחר ירי אזהרה, וזאת ברקע חשיפת התקיפות החשאיות שניהלו בחריין וכווית בתוך איראן בסיוע איחוד האמירויות, אשר גינה בחריפות את מטחי התגובה האיראניים. לכל אלו מצטרפת הסלמה בחזית נוספת לאחר שהחות'ים תקפו מתקנים של חברת אראמקו בסעודיה, מה שהוביל בתורו לתקיפות נגד של הקואליציה בראשות סעודיה בתימן.

מדובר במתיחויות היסטוריות עמוקות – כולל תביעות תעמולה איראניות ישנות כלפי בחריין, והחמרת האיבה מול כווית בעקבות מעצר סוכנים של משמרות המהפכה בשטחה. בנוסף, ממד הגודל הגיאוגרפי הקטן של שתי המדינות מאפשר לאיראן לייצר אקלים של פחד וטרור פסיכולוגי בקלות יחסית, כאשר אפקט הפיצוצים נשמע ברחבי המדינות כולן.
במקביל, איראן נוקטת באסטרטגיה של זריעת בלבול: היא ממקדת את האש אך ורק בבחריין ובכווית ופוסחת על שאר חברות המפרץ, וכך מקשה על גיבוש תגובה ערבית או אזורית מאוחדת. מדינות כמו קטאר, עומאן וערב הסעודית מעדיפות ערוצים דיפלומטיים, מגעים חשאיים בתיווך סין ותיווך בינלאומי כדי להימנע מהסלמה מלאה.

למרות פגיעה בתשתיות קריטיות והאשמות מצד מועצת שיתוף הפעולה במפרץ על ביצוע "פשעי מלחמה", התושבים בבחריין ובכווית מפגינים חוסן ומביעים אמון במערכות ההגנה האווירית, מתוך רצון ברור להימנע מחציית קו אדום שיוביל למלחמה אזורית כוללת.
