המאבק על אופייה של שכונת רמת אביב ממשיך להסלים. באספת תושבים שהתקיימה בגן ציבורי בשכונה, ובה השתתפה חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו הדס רגולסקי, נשמעו קריאות חריפות נגד הציבור הדתי והחרדי. בין היתר קראו משתתפים לעבר הציבור הדתי: "תחזרו לבני ברק", "לא רוצים אתכם פה", "זו השכונה שלנו", "תעשו לנו טובה ותעזבו" ו"תעופו מכאן".
האספה התקיימה על רקע מאבק שמנהלים חלק מהתושבים החילונים בשכונה, הטוענים כי בשנים האחרונות מתרחש תהליך של שינוי צביונה של רמת אביב. לטענתם, מדובר במהלך מתמשך הכולל השתלטות על מבנה ששימש בעבר את שירותי בריאות כללית והפיכתו לבית כנסת, הרחבת הפעילות הדתית בגני הילדים ובבתי הספר, הצבת דוכני הנחת תפילין בכניסה לקניון ופעילות הולכת וגוברת של חב"ד במרחב הציבורי.
לדברי משתתפי האספה, אין מדובר באירועים נקודתיים אלא במגמה רחבה שמטרתה לשנות בהדרגה את אופייה החילוני של השכונה. מבחינתם, מדובר בתהליך של הדתה, שבסופו עלול להוביל לכפייה דתית ולפגיעה במרחב החילוני. לטענתם, זוהי בדיוק הסיבה שבגללה הם החליטו להתארגן, להפעיל לחץ על העירייה ולנהל מאבק ציבורי.
במהלך האספה נשאה דברים חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, הדס רגולסקי, נציגת סיעת הדמוקרטים וממייסדות תנועת "בונות אלטרנטיבה". רגולסקי סיפרה כי היא פועלת בנושא מול גורמי העירייה, נפגשה עם ראש העיר, פנתה לגורמי הפיקוח והציגה בפניו את טענות התושבים בנוגע למבנה ששימש בעבר את שירותי בריאות כללית. לדבריה, בעקבות פנייתה הופעלו גורמי האכיפה, ובסופו של התהליך התקבלו החלטות הנוגעות למבנה.
רגולסקי אמרה כי היא חוששת מפני שינוי הדרגתי של אופייה של רמת אביב. לדבריה, לאחר שביקרה במצפה רמון וראתה, לטענתה, תהליכים דומים המזוהים עם פעילות מפלגתו של ח"כ אבי מעוז, היא חוששת שאותו תהליך יתרחש גם ברמת אביב אם התושבים לא ייאבקו כבר עכשיו. היא קראה לנוכחים להמשיך במחאה, להפעיל לחץ על הרשויות ולא לוותר.
בדבריה הזהירה רגולסקי מפני מה שהגדירה כניסיון לקדם "מדינת הלכה", וטענה כי מדובר בתהליך רחב המתרחש גם בזירות נוספות בישראל. היא התייחסה גם לחקיקה שמקדמת הממשלה בתחומים שונים, ובהם האקדמיה, ואמרה כי מבחינתה מדובר בחלק ממגמה רחבה יותר של שינוי אופייה של המדינה. היא הזכירה לנוכחים כי, לדבריה, הציבור החילוני הוא הרוב בשכונה וקראה לו להתגייס למאבק.
בין הטענות שעלו באספה הייתה גם ביקורת על פעילות חב"ד במרחב הציבורי. המשתתפים מחו על הצבת דוכני הנחת תפילין בכניסה לקניון וטענו כי העירייה אינה מונעת את הפעילות ואף מקצה משאבים לפעילות חב"ד. מבחינתם, גם פעילות זו היא חלק מהתהליך שהם מבקשים לבלום.
2+מנגד, התושבים הדתיים דוחים מכל וכל את הטענות. לדבריהם, מדובר במשפחות שומרות חוק, משלמות מסים ובעלות זכויות שוות, שבחרו להתגורר ברמת אביב ואינן מבקשות לכפות את אורח חייהן על איש. לטענתם, כל פעילותם נעשית במסגרת החוק ותוך שמירה על המרחב הציבורי, וכל רצונם הוא לחיות את חייהם בהתאם לאמונתם, כפי שכל אזרח במדינת ישראל רשאי לעשות.
לדבריהם, דווקא השיח שהתפתח נגדם בשנה האחרונה חוצה קווים אדומים. הם טוענים כי הקריאות שנשמעו באספת התושבים – "תחזרו לבני ברק", "לא רוצים אתכם כאן", "זו השכונה שלנו" ו"תעופו מפה" – אינן מחאה לגיטימית אלא הסתה נגד ציבור שלם רק בשל זהותו הדתית.
2+עוד הם אומרים כי ישנה אירוניה בכך שמי שמציג את עצמו כמחנה ליברלי, פלורליסטי ומכיל, מתקשה לקבל את עצם נוכחותן של משפחות דתיות בשכונה. לטענתם, במקום לכבד את זכותו של כל אדם לבחור את אורח חייו, נשמעות קריאות להרחיק ציבור שלם מהשכונה, רק משום שהוא חי אחרת.
העימות ברמת אביב כבר מזמן אינו עוסק רק במבנה כזה או אחר, בדוכן תפילין או בפעילות קהילתית. עבור צד אחד מדובר במאבק על שמירת אופייה החילוני של השכונה; עבור הצד השני מדובר במאבק על הזכות הבסיסית לחיות בכל מקום בישראל, לקיים אורח חיים דתי כחוק, מבלי להיות יעד להסתה, לחרם או לקריאות לסילוקו מהשכונה.
ככל שהשיח סביב הסוגייה הולך ומקצין, נדמה כי רמת אביב הפכה לזירה נוספת במאבק הרחב יותר על יחסי דת ומדינה ועל גבולות הסובלנות בחברה הישראלית – מאבק שבו כל צד משוכנע שהוא מגן על אורח חייו, אך שבו השפה והמסרים הופכים חריפים יותר ויותר.
