בכל שנה, כשמגיע ט' באב, אנחנו מדברים על שנאת חינם, על פילוג ועל אהבת חינם. אנחנו מחפשים איך להיות טובים יותר כלפי האחר – ובצדק שלא תבינו אותי לא נכון , זו אחת מאבני היסוד בתורה שלנו.
4+אבל בשנים האחרונות גיליתי שבתוך תאי המדידה בחנויות יש עוד מקום שבו התיקון חייב להתחיל. מול המראה. כסטייליסטית, אני מלווה נשים מכל הגילים, מכל המגזרים ומכל המידות. שוב ושוב אני פוגשת את אותו רגע: אישה עומדת מול המראה, ובמקום לראות את עצמה כמכלול, היא רואה רק את מה שמפריע לה.
"הבטן שלי גדולה", "אני שונאת את הידיים שלי", "מה זה הרגליים האלה". בדרך כלל אני מבקשת ממנה לעצור לרגע. לא להסתכל רק על חלק אחד בגוף, אלא להביט בעצמה מכף רגל ועד ראש. לראות את התמונה השלמה. לראות את עצמה.
4+ואז אני מוצאת את עצמי שואלת בכל פעם מחדש: האם היינו מעיזות לדבר כך אל הבת שלנו? אל החברה הכי טובה שלנו? כנראה שלא. אז למה לעצמנו כן? אנחנו לא רואות את מי שעומדת מולנו לפעמים אנחנו עומדות מול המראה, ולא באמת רואות את מי שעומדת מולנו.
אנחנו רואות רק את הבטן. את הרגליים. את הידיים. העין שלנו כבר מתורגלת ללכת ישר אל המקום שבו הביקורת העצמית שלנו הכי חזקה. ושוכחות לראות את כל השאר. את החיוך. את העיניים הטובות. את הלב. את האישה שעברה דרך. שאוהבת. שנותנת. שמתמודדת. ושקמה גם הבוקר מחדש.
4+אנחנו רגילות לחשוב שאהבת חינם היא הדרך שבה אנחנו מתייחסות לאחרים.
אבל היא חייבת להתחיל גם בדרך שבה אנחנו מתייחסות לעצמנו. אי אפשר לדבר על אהבת חינם כלפי אחרים, כשאנחנו מנהלות מלחמה מול עצמנו. פחות ביקורת.
פחות השוואות. יותר חמלה. מה למדתי מנשים ששונות ממני יש רגעים שאני אוהבת במיוחד בעבודה שלי.
אני פוגשת נשים שונות ממני מאוד: יש כאלה שבהתחלה מרימות גבה על המטפחת שלי. יש כאלה שחושבות שאנחנו מגיעות מעולמות שונים לחלוטין. אבל אחרי כמה דקות של שיחה, של מדידות, של צחוק ושל שיתוף – כל המחיצות נעלמות.
4+פתאום כבר לא רואים מטפחת. לא רואים מכנסיים. לא רואים גופייה. רואים לב.
וכשמתחילים לראות את האדם – הרבה יותר קשה לשפוט אותו. התיקון של ט' באב
אנחנו רגילים לחשוב שהתיקון מתחיל ביחסים שבין אדם לחברו. אני מאמינה שהוא מתחיל רגע אחד קודם – ביחסים שבין אדם לעצמו.
כשאנחנו לומדות להסתכל על עצמנו בעין טובה יותר, קל לנו יותר לראות את הטוב גם באנשים שסביבנו. להחליף ביקורת בחמלה. להחליף שיפוט בהקשבה. להחליף מרחק בקרבה. אם נתחיל לראות את הטוב שבנו, נצליח לראות גם את הטוב בכל אדם שנברא בצלם אלוקים.
