לקראת צום תשעה באב, הרב הראשי לישראל, קלמן בר, פירסם היום (רביעי) איגרת מיוחדת הפונה לציבור. האיגרת כוללת התייחסות למשמעותו הרוחנית של יום האבל לצד פירוט של ההלכות והמנהגים, עם דגשים מיוחדים לשנה הנוכחית.

אלו זמני כניסת ויציאת צום תשעה באב תשפ"ו

בפתח דבריו, הרב דן בשאלה כיצד יום של צער וחורבן מוגדר בלשון הכתוב כ"מועד". הרב הסביר כי התשובה טמונה בכך שהיום נושא את בשורת הגאולה העתידית, וכי העונש והחורבן אינם מבטאים נטישה, אלא אהבת אב לבניו ותקווה להשיבם. לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי בכרובים שהיו מעורים זה בזה ברגע החורבן, בחינת "הכוני פצעוני" שהוא חלק משיר האהבה הנצחי בין הקדוש ברוך הוא לישראל.
הלכות ערב תשעה באב והסעודה המפסקת
באיגרת מפורטים הכללים לערב הצום: ראוי להימנע מטיולים. בסעודה המפסקת אוכלים בדרך של אבלות – תבשיל אחד בלבד, ללא בשר, עוף, דגים או יין. מנהג ישראל לאכול פת עם מלח וביצה קשה, ויש שטובלים באפר. אוכלים בישיבה על הקרקע ואין מזמנים בשלושה. עם זאת, אין למעט באכילה ושתיית מים באופן שיקשה על הצום.

איסורי הצום והמלאכה
מהשקיעה ועד צאת הכוכבים נאסרו אכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה ותלמוד תורה בדברים המשמחים. נהגו להימנע ממלאכה (לספרדים כל היום ולאשכנזים עד חצות), וכן מסידור הבית.
דינים מיוחדים למוצאי הצום ול-י' באב שחל בערב שבת
מכיוון ש-י' באב חל השנה ביום שישי, הקלו הפוסקים במקצתן של מנהגי האבלות לכבוד השבת. תספורת וכביסה: מותר להקל ולספר או לכבס בגדים לכבוד שבת כבר במוצאי הצום ביום חמישי.

הכנת מאכלים וטעימה: מותר להכין מאכלי שבת מחצות יום חמישי במקום שהזמן דחוק, ומותר לטעום מתבשילי הבשר ביום שישי קודם חצות כדי לבודקם ולתקנם.
מגבלות נוספות: למרות ההקלות, נכון להימנע משמיעת כלי זמר ומלבישת בגדים מכובסים עד לאחר חצות יום שישי, ואין להתרחץ בערב שבת אלא רחיצה אחת המיועדת לכבוד שבת.
