כלי בית המקדש, ששימשו בעבודת הקודש במשכן ובשני בתי המקדש בירושלים, הם הרבה יותר מסתם חפצים יקררי ערך: הם סמלה של ההיסטוריה היהודית והנוכחות האלוהית. השאלה "איפה הם היום?" ניצבת במרכזה של אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה, המשלבת מקורות מקראיים, עדות דרמטית של יוסף בן מתתיהו, התלמוד ומסורות עממיות. העמדה המדעית-היסטורית סבורה כי רוב הכלים אבדו, נמסו או הושמדו במלחמות, אך המסורת היהודית רואה בהם אוצרות נצחיים שנגנזו ונשמרו לקראת גאולה עתידית.
4+בנייתו של המקדש הראשון החלה סביב שנת 960 לפני הספירה, וכללה את ארון הברית, מנורת הזהב, שולחן לחם הפנים ומזבח הזהב. בשנת 586 לפני הספירה, עם חורבן הבית בידי נבוכדנצר מלך בבל, נידלדל האוצר כאשר רבים מהכלים נלקחו לבבל, וחלקם אף הושבו בהמשך בימי כורש.
התעלומה הגדולה ביותר מרחפת סביב ארון הברית, שנעלם עוד לפני החורבן. לפי התלמוד והרמב"ם, המלך יאשיהו צפה את החורבן והטמין את הארון יחד עם שמן המשחה במחילות עמוקות ונסתרות תחת הר הבית שבנה שלמה המלך מראש. מנגד, ספר מקבים ב' מציג מסורת שונה לפיה ירמיהו הנביא החביא את הארון במערה בהר נבו, וחיבורים מאוחרים כמו "מסכת כלים" מתארים גניזה של אוצרות ענק ברחבי בבל וארץ ישראל.
4+בית המקדש השני, שנבנה מחדש ושופץ בידי הורדוס, כלל מערכת כלי שרת חדשה ומפוארת. לאחר חורבנו בידי הרומאים בשנת 70 לספירה, תועד גורלם של הכלים בכתביו של יוסף בן מתתיהו: הם הוצגו בראוותנות בתהלוכת הניצחון ברומא, ולאחר מכן אוחסנו ב"מקדש השלום" שבנה אספסיאנוס. עדות חזותית מובהקת לכך ניצבת עד היום על קשת טיטוס, שנבנתה ב-81 לספירה, המציגה בתבליט את המנורה, השולחן והחצוצרות – תבליט שהפך לימים לסמל מדינת ישראל. תנאים ואמוראים אף העידו שראו במו עיניהם חלק מהכלים ברומא שנים לאחר החורבן.
מכאן ואילך, עקבותיהם של הכלים מיטשטשים בנבכי ההיסטוריה האירופאית. בשנת 192 לספירה מקדש השלום ברומא נשרף, ולא ידוע בוודאות אם הכלים ששרדו את האש. בשנת 455 הוונדלים בהנהגת גאיסריק בזזו את רומא והעבירו אוצרות עצומים לקרתגו שבתוניסיה.
4+בשנת 534 הביזנטים, בהנהגת המצביא בליסאריוס, כבשו את קרתגו והחזיקו בשלל. ההיסטוריון פרוקופיוס מספר כי הקיסר יוסטיניאנוס הורה לשלוח חלק מכלי המקדש חזרה לירושלים לכנסיית "הנאה" מחשש שהם מביאים קללה על מי שמחזיק בהם – ומנקודה זו, נעלמו עקבותיהם לחלוטין.
התיאוריה הרווחת ביותר בקרב שומרי מסורת, המבוססת על מקורות תלמודיים ורמב"ם, גורסת כי הכלים מוסתרים במחילות סודיות תחת מתחם הר הבית. לצד זאת, קיימת מסורת עממית עתיקה שטוענת שהכלים המקוריים מוחבאים במרתפיו הסגורים של הוותיקן, טענה שהוותיקן מכחיש באופן עקבי. עמדת החוקרים היא שרוב הכלים המתכתיים הותכו לזהב וכסף או נבזזו ונהרסו לחלוטין במלחמות עקובות מדם. בנוסף, המסורת האתיופית המקומית טוענת בעקשנות כי ארון הברית האמיתי שמור בכנסיית מרים מציון באקסום.
4+הארכיאולוגיה המודרנית טרם מצאה ממצא חד-משמעי של הכלים המקוריים, אך הגעגוע אליהם חי וקיים. היום, לצד שחזורם המדויק במכון כלי המקדש בירושלים המוכנים לשימוש עתידי, ממשיכים הכלים לשמש כמטפורה חזקה לתקווה, זיכרון היסטורי וציפייה לגאולה.
