פסק דין תקדימי שניתן בבית משפט השלום בתל אביב קובע כי מנהלי קבוצות וואטסאפ אינם יכולים עוד לעצום עיניים מול הכפשות המפורסמות בתוך קבוצות שהם מנהלים. השופט יאיר דלוגין חייב שלושה מנהלי קבוצות של לוחמי גדוד 9 ממלחמת יום הכיפורים לשלם פיצוי כולל של 90,000 שקלים ללוחם שנפל קורבן למסע השמצות ממושך.
2+התביעה הוגשה לאחר שאחד מחברי הקבוצות פרסם עשרות הודעות פוגעניות שכללו כינויי גנאי קשים, ביניהם "פושע מלחמה" ו"רשע". הכותב אף טען כי התובע הפקיר אותו במהלך הקרבות במוצב במהלך המלחמה, קרא לחברים האחרים להרחיק אותו לחלוטין מהקבוצות. הנפגע פנה מספר פעמים למנהלים וביקש שיפעלו להסרת ההודעות ולבלימת הפגיעה בשמו הטוב. למרות זאת המנהלים נמנעו מלנקוט צעדים משמעותיים, ובכך אפשרו למסע ההכפשות להימשך באין מפריע מול מאות המשתתפים.
האחריות נובעת מהמחדל
בית המשפט הדגיש כי המנהלים אינם אחראים אוטומטית לכל מילה שמתפרסמת בקבוצה בזמן אמת. האחריות המשפטית מתגבשת רק כאשר מתקיים "מחדל מתמשך": המנהל מודע לפרסום הפוגעני, קיבל התרעה מהנפגע, ובכל זאת בחר שלא לפעול. במקרה הנוכחי, המנהלים נמנעו מפעולות פשוטות כמו מחיקת הודעות, הרחקת המפרסם או הפיכת הקבוצה לשקטה (הגבלת תגובות), מהלך שהוביל לחיובם הכספי.
2+השופט הבחין בין המנהלים השונים וקבע את גובה הפיצוי בהתאם לרמת המעורבות והתגובה שלהם. אחת המנהלות חויבה ב-20 אלף שקלים, בעוד מנהל אחר חויב ב-40 אלף שקלים. ההחלטה מבהירה כי ניסיונות להרגיע את הרוחות או התנצלויות מאוחרות אינם מהווים תחליף להפסקת הפגיעה הממשית בזמן אמת. המסר ברור: ניהול קבוצה הוא זירה בעלת משקל משפטי, ולא רק פלטפורמה חברתית.
מומחים משפטיים מסבירים כי הפסיקה אינה הופכת את המנהלים ל"שוטרי שיח" המחויבים למחוק כל אמירה לא נעימה. הגבול נחצה כאשר השיח הופך להתקפה אישית הכוללת האשמות עובדתיות חמורות ופגיעה שיטתית במעמדו של אדם. במקרים כאלו, המנהל נדרש להפגין עמדה אקטיבית. אם בעבר ניהול קבוצת הורים או ועד בית נתפס כתפקיד וולונטרי ללא סיכונים, הרי שכעת הוא נושא עמו חשיפה כלכלית משמעותית.
