הפרשן והחוקר ד"ר אבישי בן חיים הגיע לריאיון מיוחד בתוכנית "שיחה" עם עודד הרוש בערוץ 14. בריאיון החשוף הוא מדבר פחות על עצמו ויותר על הרעיון שמעסיק אותו בשנים האחרונות – המסורתיות המזרחית. ספרו החדש, "מניפסט המסורתיות – הבשורה המתוקה, המתווה לפיוס", מהווה מבחינתו את שיא מפעל חייו. בן חיים מבהיר כי מטרתו כעת אינה רק לנתח את החברה הישראלית, אלא להציע דרך מעשית לפיוס ולאחדות לאומית.

במהלך הריאיון מתייחס בן חיים לביקורת שספג בעקבות תאוריית "ישראל הראשונה וישראל השנייה" שהציג בעבר. הוא מסביר כי מעולם לא התכוון לפלג את החברה, אלא לתאר מציאות קיימת שהתפתחה במשך עשרות שנים. לטענתו, הוא לא יצר את החלוקה אלא רק נתן לה שם והאיר אותה, ולכן יש מי שכועסים עליו. הספר החדש הוא סוג של תיקון, ניסיון לעבור משיח של אבחון כואב לשיח של ריפוי ופיוס.
בן חיים מדגיש כי הרעיון המרכזי שלו אינו עדתי, אלא מדובר בתפיסת עולם תרבותית רחבה. הוא מביא כדוגמה את משנתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ומסביר את "הפוליטיקה של העלמת העין" לפיה לא צריך להכריע בכל מחלוקת אידאולוגית. המודל שלו לניהול המדינה הוא האמא המזרחית שרוצה שכל ילדיה ישבו יחד סביב שולחן השבת למרות הוויכוחים ביניהם, מתוך הבנה שיש להעדיף חיים משותפים על פני הכרעות חדות ומפלגות.

הפרשן מתייחס גם למלחמת חרבות ברזל ולבחירתו להתגייס למילואים כסגן-אלוף, למרות שלא היה לו תקן מבצעי. הוא מספר שהתעקש לשרת בכל תפקיד ואמר למפקדיו כי אם צריך גלגל או מסמר הוא יהיה שם, שכן הגנת העם בארצו היא נס היסטורי. לשיטתו, מנהיגי הציונות הגדולים – הרצל, בגין ונתניהו – הבינו שהכוח מגיע מההמונים המאמינים, וכי לעיתים, כפי שקרה ברפורמה המשפטית, עדיף לוותר על ניצחון פוליטי כדי לשמור על שלמות העם.
בנוסף, הוא משתף באנקדוטה משעשעת על פסיקתו של מרן הרב עובדיה יוסף בעניין הברכה על במבה, כשהציע פשוט להימנע מאכילתה כדי למנוע מחלוקת הלכתית וציבורית מיותרת. בן חיים טוען כי תנועת ש"ס הפוליטית של היום השתנתה ואינה משקפת לחלוטין את רוח המסורתיות המזרחית המתונה שעליה גדל, אך הפוטנציאל של משנת הרב עובדיה עדיין חי וקיים. לטענתו, החברה הישראלית זקוקה כעת יותר מאי פעם למסר של הכלה, מתינות ואחדות לאומית אמיתית.
