למה המשטר האיראני הכריז עליי רשמית כ"אויב"? התשובה פשוטה להכעיס: הם יודעים בדיוק כמה אני מסוכן להם ולפרוקסים שלהם במדינות ערב. בעוד אנו שומעים מדי פעם על צעירים ישראלים שנתפסו משתפים פעולה עם המודיעין האיראני תמורת בצע כסף, אני נמצא בצד השני של המשוואה. אני האיש שהמשטר בטהרן שונא, האיש שהם מגדירים רשמית כעוין.
3+לפני מספר ימים פרסם המודיעין האיראני מסמך רשמי חסר תקדים, שהוגש לפרקליט המדינה שלהם ופורסם בעיתון הרשמי. המסמך מגדיר לא פחות מ-415 ישויות כעוינות – רשתות, דפים וירטואליים ואנשי מדיה. אני מופיע שם, תחת הקטגוריה של "אנשי מדיה עוינים", לצד גופים כמו ערוץ 14.
השאלה המתבקשת היא – למה דווקא אני? הרי אני לא מדינאי, לא פוליטיקאי ולא איש צבא. אני בסך הכול פרשן לענייני ערבים. אך בערבית, השפה שבה אני כותב ומדבר, יש לי יותר ממיליון עוקבים בעולם הערבי. מה גורם למספר עצום כזה של אנשים לעקוב אחרי ישראלי, ציוני ואיש ימין? התשובה היא אחת: האמת.
3+המשטרים באזור הבינו את זה מזמן. לא רק האיראנים, גם המצרים. לפני מספר שבועות הם פנו לאלון מאסק ולרשת X בבקשה לחסום את חשבוני בתוך מצרים, בטענה שאני פוגע ב"ביטחון הלאומי". הסיבה האמיתית? אני חושף את הכלכלה המצרית הקורסת, את החוב החיצוני שחצה את רף ה-160 מיליארד דולר, ואת העובדה שהצבא המצרי מעדיף לרכוש אמל"ח במקום לסייע לעם. תגובת העם המצרי הייתה מוחצת: עשרות אלפים הצטרפו לעוקביי, צמאים לאמת שאותה הם לא יקבלו בתקשורת המגויסת שלהם.
בתור יהודי שנולד בלבנון, אני מכיר את המציאות הזו מקרוב. ראיתי איך חיזבאללה הרסואת "שוויץ של המזרח התיכון" במו ידיהם, בהנחיה ובמימון איראני. כשאני חושף את יחידה 900 של חיזבאללה, את ארסנל הטילים המוסתר מתחת לבתי אזרחים, ואת הפיכת דרום לבנון למחוז איראני – זה לא תיאוריות. זה מידע שמגיע ישירות ללבנוני שרואה את מדינתו מתמוטטת. כשאני חושף בעיראק איך המיליציות הפרו-איראניות גונבות את הנפט והמים של העם, זה מעורר שאלות שהמשטרים האלו לא יודעים איך להתמודד איתן.
3+העיתון הסעודי "ערב ניוז" הגדיר אותי כאחד הפרשנים המשפיעים במזרח התיכון ל-2021. הם ידעו אז, והם יודעים היום: קול ישראלי שמדבר ערבית, שמפרק את הנרטיבים שלהם ומגיע ישירות לרחוב הערבי, הוא לא עוד "תעמולה". הוא איום אסטרטגי.
הרשימה שפורסמה בטהרן היא לא סתם מסמך. היא הודאה רשמית בפחד. הם מבינים שהמידע חודר את החומות. לכן, במקום להתמודד עם הטענות, הם הפכו את ההקשבה לי "פשע". באלג'יריה, בלבנון ובמדינות נוספות, אנשים נכלאו רק כי לחצו לייק או שיתפו ציוץ שלי. המשטר האיראני משווה אותנו, העיתונאים והפרשנים, לארגוני טרור, רק כדי להצדיק את הרדיפה אחרינו.
3+הם שונאים אותי לא כי אני "ציוני", אלא כי אני מוכיח להם שהשליטה שלהם מתפוררת. הם כבר הכריזו על מותי מספר פעמים בעבר – זו משאלת הלב שלהם. כיום אני לא יכול לבקר בלבנון, במצרים או באיראן, והם מבחינתם יכולים להמשיך להוציא צווים ולהכניס אותי לרשימות שחורות. אבל את מה שכבר חדר לתודעה של הלבנוני בביירות, העיראקי בבגדד והמצרי בקהיר – הם לא יוכלו לעצור. זה הפחד האמיתי שלהם, וזו הסיבה המדויקת לכך שאני אמשיך בדרכי.
