חיילים ואנשי צוות אמריקנים במזרח התיכון היוו מטרה לקמפיין מעקב טלפוני מתואם, שהתנהל לפני ובמהלך המלחמה מול איראן. על פי דיווח ב"פייננשל טיימס", גורמים המזוהים עם איראן ניצלו פרצות ברשתות תקשורת סלולריות ואת טכנולוגיית הפרסום המסחרית כדי לאתר מכשירים ספציפיים.
3+גארי מילר, חוקר בכיר ב-"Citizen Lab", ציין כי לאיראן יש יכולות מוכחות להשיג מידע מיקום מיידי ומתמשך, תוך שימוש בשיטות כמו ה"פינגים" של פרוטוקול SS7.
הפעילות תועדה בשיאה לקראת מבצא "שאגת הארי" והמשיכה במהלך ימי הלחימה הראשונים, אז שוגרו טילים וכטב"מים לעבר כוחות ובסיסים אמריקניים. לפי הערכות של גורמים במפרץ הפרסי, איראן ובעלות בריתה ניצלו הסכמי נדידה עם מפעילות סלולריות אזוריות כדי לנטר את אנשי הצבא.
3+שימוש בנתוני פרסום לאיתור יעדים
בנוסף לתשתית התקשורתית, גורם אמריקני רשמי ציין כי שחקנים המקושרים לאיראן עשו שימוש בבסיסי נתונים של פרסום מסחרי כדי לאתר טלפונים, בין היתר באזור כורדיסטן העיראקית. טכניקה זו אפשרה לאיראנים לזהות מלונות שבהם התארחו עובדי ממשל וקבלנים אמריקנים באמצעות מזהי פרסום המשויכים למכשירים, מבלי לפרוץ ישירות למכשירים עצמם.
פיקוד המרכז של ארה"ב אישר בפני הקונגרס באפריל כי התקבלו דיווחים רבים על ניסיונות של גורמים עוינים לנצל נתוני מיקום מסחריים. עם זאת, בפיקוד המרכז הדגישו כי ננקטו צעדי הגנה לביטחון הכוחות, וגורם רשמי ציין כי לא נמצאו הוכחות לכך שמידע זה שימש תפקיד משמעותי בפועל בהוצאה לפועל של התקפות נגד הכוחות.
3+קריאה לחקיקה נגד מכירת נתוני מיקום
הממצאים עוררו מחדש דאגה בקרב מחוקקים בארה"ב בנוגע לחשיפת כוחות הביטחון באמצעות נתוני מיקום מסחריים. חבר הקונגרס הרפובליקני פאט האריגן הדגיש כי יש צורך בחקיקה שתמנע מחברות טכנולוגיה למכור נתוני מיקום הקשורים לעובדי ממשל, בעוד הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן ציין כי הזהיר במשך שנים מפני סיכוני ביטחון לאומי אלו.
