בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר היום (רביעי) 10 שנות מאסר בפועל על שי צבי בלום, בן 55 ממודיעין-מכבים-רעות, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת של בנו המאומץ, עומרי בלום ז"ל, בן 23 במותו. בנוסף לעונש המאסר, נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי והוא חויב לשלם פיצוי בסך 50 אלף שקלים לאמו הביולוגית של המנוח.
1+האירוע הקשה התרחש ב-14 ביולי 2023, במהלך ביקור של עומרי בבית המשפחה. עומרי, שאומץ על ידי בלום ורעייתו כשהיה בן 14 חודשים, אובחן על הרצף האוטיסטי וסבל מסינדרום אלכוהול עוברי. בשנים האחרונות לחייו התגורר בהוסטל "בית הזית" במבשרת ציון, אולם לפי כתב האישום סבל מקשיים מורכבים בשליטה על דחפים, נהג לעזוב את המסגרת ללא אישור וגילה התנהגויות אלימות ותוקפניות.
כשבוע לפני האירוע הגיש האב תלונה במשטרה נגד בנו, בעקבות איומים שלטענתו הופנו כלפיו. ביום המקרה, לאחר שעומרי עזב שוב את ההוסטל ואותר על ידי המשטרה בכביש בדרך לאילת, הוא הובא לבית המשפחה בליווי שוטרת. לאחר הגעתו לבית, הציע לו אביו להתקלח, נתן לו 400 שקלים לבקשתו וביקש ממנו להתלוות אליו לשיחה בחורשה סמוכה ליישוב, כפי שנהגו לעשות בעבר.
על פי פרטי האישום, האב יצא לחורשה כשהוא נושא אקדח אישי ברישיון. עומרי נטל עמו, ללא ידיעת בני המשפחה, סכין מתקפלת מחדרו של אחיו הקטן. במהלך השיחה בין השניים התפתח ויכוח, ועומרי החל להשמיע איומים, שלף את הסכין והתקדם לעבר אביו בתנועת תקיפה.
בלום טען כי היה משוכנע שבנו עומד לדקור אותו, ולכן שלף את נשקו. לפי כתב האישום, עומרי המשיך להתקדם לעברו, ובתגובה ירה בו האב תשע יריות מטווח של כמטר לעבר פלג גופו העליון. הירי גרם למותו המיידי של עומרי. לאחר מכן, כשהבין כי בנו אינו בין החיים, נטל האב את הסכין, דקר את גופתו פעמיים נוספות בחזה והותיר את הסכין נעוצה בליבו. רק לאחר מכן הזעיק את כוחות הביטחון למקום.
בגזר הדין ציינו השופטים כי התמונה שעלתה מזירת העבירה מעוררת "תחושת מועקה קשה העולה בליבו של כל בן אנוש", והדגישו כי מעשיו של האב פגעו בערך קדושת החיים. לצד זאת, הם קבעו כי נסיבות המקרה מצויות בקרבה לסייג ההגנה העצמית, ולכן התקבלה ההרשעה בעבירה של המתה באחריות מופחתת, חלף עבירת הרצח שיוחסה לו בתחילה.
בית המשפט קבע כי חמישה מתוך ששת התנאים הנדרשים להכרה בהגנה עצמית התקיימו במקרה זה, אך האב חרג מדרישת המידתיות. לפי השופטים, הירי שביצע, תשע יריות מטווח קצר, היווה שימוש עודף בכוח ביחס לסכנה שנשקפה לו באותו רגע.
שיקול נוסף שהוביל לקבלת הסדר הטיעון היה מצבו הרפואי המורכב של בלום. לפי הראיות שהוצגו לבית המשפט, הוא סובל מדלקת קרום המוח אוטואימונית כרונית ומתקדמת מסוג נוירו-בכצ'ט, שגרמה לפגיעה קוגניטיבית והתנהגותית משמעותית. בין היתר נטען כי המחלה פגעה באזורים במוח האחראים על קבלת החלטות מהירה במצבי לחץ, נתון שלדברי ההגנה השליך על תגובתו בזמן העימות בחורשה.
במסגרת הטיעונים לעונש הוגשה גם הצהרה מטעם רעייתו של הנאשם, פרופ' גליה בלום, שתיארה שנים ארוכות של טיפול מסור בבנם המאומץ והתמודדות משפחתית מורכבת עם קשייו. לדבריה, בעלה בחר להודות במסגרת הסדר הטיעון כדי לחסוך מבני המשפחה הליך משפטי ממושך ומייסר.
מנגד, אמו הביולוגית של עומרי, מירב אמר, הביעה התנגדות חריפה להסדר ולעונש שנגזר על בלום. לדבריה, העונש אינו משקף את חומרת המעשים ואת האופן שבו הסתיימו חייו של בנה.
