בימים אלו, כשמסדרונות הכנסת רוחשים ולוחות הזמנים של הוועדות נמתחים אל תוך הלילה, קשה עדיין לסכם את מלוא הישגיה של הממשלה. היישורת האחרונה של המושב הנוכחי עודנה נכתבת בשידור חי. על הפרק עומדת חקיקה משמעותית – מחוקי המשילות ועד התיקונים הנדרשים במערכת המשפט – ורק עם סגירת השבוע נדע אילו מהיעדים הללו הושגו במלואם ואילו נדחו. אך עוד לפני שהתפזר העשן מעל קרבות החקיקה של סוף השבוע, עובדה אחת כבר ניצבת יציבה ובלתי ניתנת לערעור: הכנסת הזו ממלאת את ימיה. הבחירות יתקיימו במועדם החוקי.
3+עבור ממשלה שפעלה תחת לחצים חסרי תקדים – פנימיים וחיצוניים כאחד – עצם ההגעה לקו הסיום במועד היא הישג אסטרטגי ממדרגה ראשונה. אך בבבואה של ההישג הזה משתקף כישלון מהדהד, כמעט בלתי נתפס, של האופוזיציה הישראלית. אחרי קדנציה רצופת תהפוכות, משברים ואירועים היסטוריים, האופוזיציה לא הצליחה לייצר אפילו אתגר משמעותי אחד להישרדות הממשלה.
צריך להביט נכוחה על תנאי הפתיחה: מעולם לא הייתה כאן אופוזיציה שנהנתה מרוח גבית חזקה כל כך ממוקדי הכוח הבלתי-נבחרים. התקשורת המרכזית התגייסה כמעט באופן מלא להדהד כל מסר אופוזיציוני, בג"ץ ניצב כמעצור אקטיבי מול יוזמות הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה ניהלה לעומתיות יומיומית מול שרי הקבינט והממשלה.
3+במצב דברים כזה, שבו כל מערכות ה"דיפ סטייט" והתקשורת פועלות בסנכרון עם ספסלי האופוזיציה, הציפייה הייתה שהממשלה תתפרק תוך חודשים ספורים. והנה, למרות המחאות, למרות המלחמה ולמרות הלחץ המשפטי – הממשלה לא רק שרדה, אלא מגיעה לישורת האחרונה כשהיא מכתיבה את סדר היום. הכישלון של האופוזיציה אינו רק טכני, הוא מהותי. במקום לעסוק בפוליטיקה – קרי, בפירוק הקואליציה מבפנים, ביצירת סדקים בין המפלגות או בהצעת אלטרנטיבה שתקרוץ למצביעי המרכז-ימין – היא בחרה במיקור חוץ. היא בנתה על כך שבג"ץ יפסול, שהיועמ"שית תבלום, שהרחוב יבעיר או שהלחץ הבינלאומי יכניע. היא חיכתה ל"דאוס אקס מכינה" שיפיל עבורה את הממשלה, ובזמן שהיא המתינה לנס, הממשלה המשיכה למשול.
3+אפילו עכשיו, באותן "משיכות" וחקיקות של הרגע האחרון שאנו עדים להן השבוע, האופוזיציה נראית כמי שנגררת אחרי האירועים ולא כמי שמנהלת אותם. היא לא הצליחה לייצר שום "עריק" משמעותי, לא השכילה לנצל משברים קואליציוניים כדי להוביל להקדמת בחירות, ונותרה חסרת אונים מול קואליציית 64 שהתגלתה כחסינה הרבה יותר ממה שפרשני האולפנים העריכו.
כשנלך לקלפי במועד החוקי, הבוחר הישראלי יצטרך לשאול את עצמו: מה עשתה האופוזיציה עם כל הכוח שהופקד בידיה על ידי התקשורת והמערכת המשפטית? התשובה המרה היא – כמעט כלום. הישרדות הממשלה עד תום ימיה היא תעודת עניות למחנה שחשב שניתן להחליף שלטון דרך אולפנים ומסדרונות משפטיים, במקום דרך עבודה פרלמנטרית סיזיפית ושכנוע הציבור. בקרב על לוח השנה, האופוזיציה נחלה תבוסה מוחצת.
