מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק הקפאת המעצרים לעריקים חרדים, לאחר שעות ארוכות של דיונים סוערים והצבעות במליאה. החוק עבר ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים. החוק, שנחשב לאחד מחוקי הדגל של הקואליציה בתקופה האחרונה, קובע הוראת שעה שתמנע את מעצרם של תלמידי ישיבות המוגדרים כעריקים למשך חמישה חודשים, עד להסדרת מעמדם בחקיקה כוללת.
3+ההצבעה התקיימה באווירה מתוחה, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למליאה כדי להשתתף בהצבעה וספג קריאות מחאה מחברי האופוזיציה. עוד לפני תחילת ההצבעות נשא השר שלמה קרעי נאום ממושך במליאה, ובמהלך הדיון התפתח עימות סביב סוגיית ניגוד העניינים של חברי הכנסת החרדים. חברי הקואליציה דן אילוז, יולי אדלשטיין ושרן השכל הצביעו יחד נגד – בניגוד לעמדת הקואליציה. שר הביטחון ישראל כ"ץ ספג גם הוא קריאות "בושה" מהאופוזיציה לאחר שהצביע בעד החוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיע להצבעה במליאה. בנוסף, ולמרות תמיכת מפלגת הציונות הדתית, אופיר סופר, משה סולומון ומיכל וולדיגר נעדרו מההצבעה.
בהתאם לחוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת, חברי הכנסת מש"ס ומיהדות התורה הגישו גילוי נאות כללי בכתב, שהוקרא במליאה על ידי יו"ר הישיבה, ח"כ לימור סון הר-מלך. במסמך שהגישו חברי יהדות התורה נכתב כי גם להם יש ילדים ונכדים מעל גיל 18 הלומדים תורה, אשר ייתכן שלהוראות החוק תהיה השפעה עליהם.
3+החוק שאושר נועד לעצור את מעצריהם של תלמידי ישיבות שמעמדם טרם הוסדר, ולאפשר תקופת ביניים עד לגיבוש הסדר קבוע בנושא הגיוס. במסגרת הוראת השעה יוקפאו הליכי המעצר והאכיפה הפלילית נגד תלמידי ישיבות העומדים בתנאי החוק, במטרה למנוע מצב שבו צעירים נעצרים עוד בטרם נקבעה מסגרת חקיקתית כוללת להסדרת מעמדם.
תומכי החוק טוענים כי מדובר במהלך שנועד להחזיר יציבות ולמנוע עימותים מיותרים בין רשויות האכיפה לציבור החרדי, תוך יצירת תקופת מעבר מסודרת שתאפשר לקדם פתרון קבוע ומוסכם. לדבריהם, החוק אינו מבטל את הדיון בסוגיית הגיוס אלא מונע אכיפה פלילית בתקופת הביניים, עד להשלמת החקיקה שתסדיר את מעמדם של לומדי התורה.
החוק בקושי עבר, וכבר הוגשה עתירה נגד הקפאת מעצר בני הישיבות
רגעים לאחר אישור החוק בכנסת, מפלגת ישראל ביתנו ויו"ר המפלגה אביגדור ליברמן הגישו עתירה לבג"ץ נגד החוק שמקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות למשך חמישה חודשים. בעתירה נטען כי מדובר ב"חסינות פלילית למשתמטים", וש"נדרשת התערבות מיידית של בית המשפט". במקביל, גם התנועה לאיכות השלטון וסיעת "יש עתיד" הגישו עתירה.
3+הוראת השעה שאושרה קובעת מנגנון מוסדר וברור, שלפיו תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם לא יהיו נתונים למעצר כל עוד הם עומדים בתנאי החוק. ההסדר יחול עד 30 בנובמבר 2026, ומטרתו ליצור תקופת מעבר שתאפשר להסדיר את סוגיית מעמדם של בני הישיבות, תוך הכרה בחשיבותו של לימוד התורה ובמניעת אכיפה פלילית בתקופת הביניים.
במקביל, החוק כולל מנגנוני פיקוח שנועדו לוודא כי ההטבה ניתנת רק למי שלומדים בפועל. תלמיד ישיבה יידרש ללמוד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, או 40 שעות בכולל, והישיבות יחויבו לעמוד בבקרות שיבוצעו מטעם משרד הביטחון, בסיוע מנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. ישיבה שבה תימצא היעדרות חוזרת של לפחות 20% מהתלמידים תקבל תחילה התראה, ואם הליקויים לא יתוקנו היא תוסר מרשימת הישיבות המוכרות, כאשר תלמידיה יוכלו להירשם למוסד אחר העומד בתנאי החוק.
