פסטיבל מוזיקה באירלנד הודיע כי חברי צה"ל בהווה ובעבר לא יורשו להשתתף באירוע, לאחר קמפיין ציבורי נגד השתתפותו של ישראלי ששירת בצבא. ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד ארגונים יהודיים והרב הראשי של אירלנד, שטענו כי מדובר באפליה כלפי ישראלים ובביטוי נוסף לגל האנטי ישראלי במדינה. פסטיבל Rewild, אירוע מוזיקה, אמנות ורווחה המתקיים באזור מיוער במחוז קרי שבדרום מערב אירלנד, פרסם לקראת סוף השבוע הודעה רשמית שלפיה "חברים בהווה או בעבר בכוחות הכיבוש הישראליים (IOF) אינם רצויים בפסטיבל ולא יורשו להשתתף בו".
2+ההחלטה התקבלה בעקבות מחאה שהתפתחה ברשתות החברתיות נגד השתתפותו המתוכננת של יונתן פריגוזין, שלפי כלי התקשורת האירי Aontacht Media שירת בעבר בצה"ל. פעילים פרו פלשתינים קראו לאמנים ולספקים לבטל את השתתפותם בפסטיבל כל עוד יותר לחיילי צה"ל לשעבר להשתתף באירוע, ובהמשך דווח כי מספר אמנים אכן הודיעו על פרישה.
בהודעת הפסטיבל נכתב כי המארגנים "עומדים בסולידריות עם העם הפלשתיני" וכי הם מחויבים ליצירת "מרחב בטוח, מסביר פנים ומכיל". לדבריהם, בהתאם לערכים אלה, חברי צה"ל בהווה ובעבר לא יורשו להשתתף בפסטיבל. לפי הדיווח ב-Aontacht Media, בתחילה דווקא הגנו מארגני הפסטיבל על השתתפותו של פריגוזין. הודעות שפורסמו מקבוצת הווטסאפ של ההפקה הצביעו על כך שאחד המארגנים כתב: "כן, הוא רצוי", בעוד מארגן אחר השיב למשתתף שהתלונן: "אם אינך מרגיש בנוח, אתה חופשי שלא להגיע". בהמשך, לאחר שהלחץ הציבורי גבר, שינו המארגנים את עמדתם והכריזו על האיסור הגורף.
2+ההחלטה עוררה תגובות חריפות בקרב ארגונים יהודיים. בארגון Campaign Against Antisemitism אמרו כי הפסטיבל מציג את עצמו כ"מקום שבו כולם יכולים להתאחד", אך בפועל מדיר כל ישראלי שביצע את שירות החובה שלו. בארגון ציינו כי מאחר שהגיוס בישראל הוא חובה עבור רוב האזרחים היהודים, מדובר למעשה באפליה המבוססת על לאום, והגדירו את המהלך כ"שנאת זרים המתחפשת לפרוגרסיביות".
גם הרב הראשי של אירלנד, הרב יוני וידר, תקף בחריפות את החלטת הפסטיבל. לדבריו, עצם השימוש במונח "IOF" במקום צה"ל מעיד על תפיסת העולם של המארגנים. הוא הדגיש כי ישראל מקיימת שירות צבאי חובה משום שהיא מתמודדת עם ארגוני טרור ג'יהאדיסטיים הפועלים להשמדתה, והזהיר כי מדובר בחלק ממגמה רחבה יותר של הדרת יהודים וישראלים מהמרחב הציבורי באירלנד.
לדברי הרב וידר, בשנים האחרונות חשים יהודי אירלנד כי מקומם בחברה מותנה בכך שלא תהיה להם כל זיקה לישראל. הוא הזכיר ניסיונות לשנות את שמו של פארק הרצוג בדבלין, הטרדות ואף תקיפות של דוברי עברית, וכן מחאות שהתקיימו מול אירועי זיכרון יהודיים, בהם גם טקס יום הזיכרון שנערך השנה בבית כנסת.
