לקראת ההצבעה הצפויה במליאת הכנסת על הצעת חוק שירות ביטחון, הכוללת בין היתר את הקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות והפסקת הליכים משפטיים נגדם במקרים מסוימים, שיגרה היום (שלישי) היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מכתב לחברי הכנסת בנושא ניגוד עניינים אפשרי בהצבעה על החוק.
2+במכתבה מבהירה אפיק כי כללי האתיקה של הכנסת מחייבים חבר כנסת שיש לו "עניין אישי" בנושא העומד לדיון לערוך גילוי נאות. לדבריה, במקרה של הצעת החוק הנוכחית, החובה חלה על חברי כנסת שלהם בן זוג, הורה, בן, נכד או קרוב משפחה שפרנסתו עליהם, אם אותו קרוב כבר הוצא נגדו צו מעצר בשל אי-התייצבות לשירות או עריקות, נעצר בפועל, או מצוי בהליכי אכיפה או בהליך משפטי שטרם הסתיים.
אפיק מסבירה כי הצעת החוק כוללת מנגנון מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, אי-העמדה לדין בגין אי-מילוי חובת ההתייצבות, וכן הוראה שלפיה אם כבר הוגש כתב אישום – ההליכים המשפטיים יופסקו כל עוד לא הסתיימו. לדבריה, להסדרים אלה עשויה להיות השפעה ישירה על מצבם המשפטי של אותם מועמדים לשירות ביטחון.
2+בשל כך, כותבת היועצת המשפטית כי הפסקת הליכים משפטיים, הקפאת מעצר ואי-העמדה לדין "יש כדי לעורר חשש לקיומו של ניגוד עניינים או לכל הפחות מראית עין של ניגוד עניינים". בהתאם לכך, חברי כנסת שלהם קרוב הנמנה עם הקבוצה האמורה ומתכוונים להשתתף בדיון או בהצבעה, נדרשים לבצע גילוי נאות לפני ההצבעה. עם זאת, היא מדגישה כי אין מניעה שחברי הכנסת יצביעו במליאה לאחר ביצוע הגילוי הנאות. עוד מובהר כי עצם העובדה שלחבר כנסת יש קרוב שהוא תלמיד ישיבה אינה מחייבת גילוי נאות, כל עוד אותו קרוב אינו מצוי כבר בהליכי אכיפה או משפט.
בסיום המכתב מזכירה אפיק כי האחריות להימנע מניגוד עניינים אסור מוטלת על כל חבר כנסת, בהתאם להיכרותו עם ענייניו האישיים בקשר לנושא הנדון.
