ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), הקובעת כי שירות החובה יישאר באורך של 32 חודשים. ההחלטה התקבלה ברוב של 8 חברי ועדה מול מתנגד אחד, והיא כפופה לרביזיה.
2+האישור מגיע לאחר הסערה הפוליטית סביב עמדת הרמטכ"ל אייל זמיר במכתב ששלח לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, כאשר בצה"ל הבהירו במהלך דיוני הוועדה כי גם הארכת השירות ל-32 חודשים אינה מספקת את צורכי הצבא. בצבא דרשו להאריך את שירות החובה ל-36 חודשים, בשל המחסור בכוח אדם והעומס הכבד על מערך המילואים.
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תא"ל שי טייב, התריע בדיון כי "המערך הסדיר מגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים עלול להגיע מעבר לכך. בחלק מהיחידות הוא אף עלול לקרוס". לדבריו, חזרה למתווה של 30 חודשי שירות תוביל ל"ירידה מיידית של אלפי לוחמים" ולפגיעה משמעותית בכשירות המבצעית של צה"ל.
2+גם מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, התייחס לסוגיה ואמר כי יש להפריד בשלב זה בין הוויכוח הציבורי על גיוס החרדים לבין הצורך המבצעי המיידי של צה"ל. לדבריו, מדובר בפגיעה מיידית ביכולת הצבא, ואילו הממשלה שתקום לאחר הבחירות תוכל לקיים דיון רחב וארוך טווח על משך שירות החובה.
על פי הוראת השעה שאושרה, קיצור שירות החובה ל-30 חודשים, שהיה אמור לחול על מתגייסי יולי 2024, יידחה בחמש שנים ויחול רק על מתגייסי יוני 2029, שעתידים להשתחרר בינואר 2032. עוד נקבע בהצעת החוק כי חיילים שיידרשו לשרת את החודשים הנוספים יקבלו תגמול כספי, כאשר גובה התגמול ייקבע בהתאם לקרבת מועד השחרור – ככל שמועד השחרור קרוב יותר, כך יהיה התגמול גבוה יותר.
