אני בדרך כלל אני לא ממהרת להגיב לטורים שמתפרסמים ב"הארץ", כי מדובר שם באסופה של פרובוקטורים קיצוניים שמחפשים תשומת לב. אבל כשאני קוראת את הכותרת של הטור הבוקר של דרוקר: "מרואן ברגותי הוא לא כמו יחיא סינוואר" – אני לא יכולה לשתוק. כי זו כבר לא מחלוקת פוליטית.
1+דרוקר עוד כותב "ברגותי יכול להיות שחקן חשוב בהצמחת הנהגה" ו"נקווה שיש מישהו במערכת הביטחון שיודע להתנהל מולו בחוכמה רבה יותר מהשב"ס".
אתה התחלקת על הראש, תגיד? ממתי אדם שהורשע בחמישה מעשי רצח הופך לשחקן חשוב? לא למדנו כלום מהשבעה באוקטובר? אתה עוד באמת מאמין שיש כאן הנהגה פלסטינית שרוצה שלום?
1+ברגותי צריך לשבת בכלא כל ימי חייו. מדובר במחבל שהורשע במעורבות בחמישה מעשי רצח, נידון לחמישה מאסרי עולם והוביל את האינתיפאדה הראשונה. כשמתחילים לדבר על ברגותי כעל "שחקן חשוב" או כעל מי שעשוי להצמיח הנהגה פלסטינית חדשה, שוכחים את הדבר החשוב ביותר: את הקורבנות.
חמישה בני אדם נרצחו. משפחות שלמות נהרסו. ועל זה אין התיישנות.
מרואן ברגותי צריך לשבת בכלא עד יומו האחרון. בלי תקווה, בלי תהילה, ובלי רגע אחד של חופש. ואנשי החדשות שעוד לא התעוררו למציאות שאנחנו חיים בה במזרח התיכון – שידליקו טלוויזיה ויצפו קצת בחדשות.
