accessibility-icon
share-icon
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
רמי פירו
רמי פירו
3

לפני כשעה


האלגוריתם לא מצביע בקלפי: הטעות שתעלה לימין ביוקר בבחירות

בזמן שהקמפיינים מתמקדים בבינה מלאכותית, מאות אלפי מצביעי ימין בפריפריה נותרים מחוץ למגרש הדיגיטלי ועלולים להישאר בבית • מול שמאל מגויס, הזנחת השטח לטובת ה"לייקים" הופכת לסכנה אסטרטגית עבור המחנה הלאומי • כיצד בכל זאת ניתן להשיג ניצחון?


בשנים האחרונות נדמה שמערכות הבחירות הפכו למרוץ חימוש טכנולוגי: מי מייצר יותר סרטונים, מי שולט טוב יותר באלגוריתם, ומי משקיע יותר בבינה מלאכותית, במיקרו-פילוח ובמשפיעני רשת. אולם דווקא בתוך המרוץ הזה מסתתרת טעות אסטרטגית שעלולה להכריע את הכף. נדמה כי הפוליטיקה הישראלית התאהבה בדיגיטל, ובדרך היא שוכחת את האנשים שבקצה. אף שהרשתות החברתיות הן כלי משמעותי ליצירת סדר יום, בסופו של יום האזרח הוא זה שמצביע בקלפי, ולא האלגוריתם.

maximize-image
images-count3+
טיקטוק | צילום: שאטרסטוק

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, כ-13% מהישראלים בני 20 ומעלה כלל אינם משתמשים באינטרנט – מדובר בכ-804 אלף בני אדם. גם בשנת 2025 העריכו גופי מחקר כי כ-846 אלף ישראלים נותרו מחוץ לעולם הדיגיטלי (לפי נתוני מערך הדיגיטל הלאומי). זה ציבור עצום של מאות אלפי בעלי זכות בחירה שקולם חיוני להכרעת המערכה, אך הקמפיינים הדיגיטליים כלל אינם מגיעים אליהם או נוגעים בהם.

הנתונים היבשים אינם מספרים את כל הסיפור. ישנם רבים נוספים המחזיקים בטלפון חכם אך אינם "חיים" את הפוליטיקה ברשת; הם אינם צורכים פודקאסטים, אינם מגיבים בפייסבוק ואינם מתווכחים בטוויטר. הם עסוקים בפרנסה, במשפחה, בשירות המילואים וביוקר המחיה. כאן מגיעה הטעות הגדולה של מנהלי הקמפיינים, המודדים לעיתים הצלחה לפי מספר צפיות, לייקים ושיתופים – במקום לפי מספר המצביעים שיגיעו בפועל לקלפי ביום הבוחר.

maximize-image
images-count3+
קלפי, אילוסטרציה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עבור מחנה הימין, הקרב האמיתי עשוי להיקבע בערי הפריפריה, בשכונות הוותיקות ובעיירות הפיתוח – מקומות שבהם קיימת תחושת עייפות, שחיקה ולעיתים גם ייאוש. רוב קולות הפריפריה מזוהים עם הימין, וברובם המכריע אלו קולות ליכוד. אלו אנשים שכבר מאמינים במחנה, וכל שנדרש הוא להניע אותם לצאת מהבית. ויתור על הפעילות בשטח לטובת הדיגיטל פירושו איבוד קולות בטוחים המהווים את בסיס התמיכה הטבעי והעמוק ביותר של המחנה הלאומי.

מנגד, השמאל יודע לייצר נהירה לקלפיות באחוזי הצבעה גבוהים מאוד. הוא מגיע מגויס, ממושמע ומונע מאג'נדה אחת ברורה של התנגדות חריפה לממשלה. כשמחנה שלם מגיע לקלפי מתוך מחויבות גבוהה כזו, כל קול שלא מגיע מהצד השני הופך לבעיה אסטרטגית חמורה. יש הבדל עצום בין שכנוע אידאולוגי ברשת לבין הנעה לפעולה בשטח, ואת הפער הזה לא ניתן לסגור רק באמצעות סרטונים ויראליים או קמפיינים ממומנים היטב.

maximize-image
images-count3+
שלטי בחירות של בנט שהושחתו בגבעתיים | צילם: מרים אלסתר, פלאש 90

הגיעה העת להחזיר את ה"שטח" למרכז הבמה. קמפיין דיגיטלי הוא כלי חשוב, אך הוא אינו תחליף לעבודה אנושית סיזיפית. שום אלגוריתם לא יחליף פעיל מקומי שמכיר כל משפחה, ושום מודעת פייסבוק לא תשתווה לשיחת טלפון אישית או לדפיקה על הדלת. בבחירות צמודות, עשרות אלפי קולות יכולים להכריע את זהות הממשלה, ולכן כל קול שנשאר בבית אינו רק קול אבוד – הוא עלול להפוך ליתרון המכריע של המחנה היריב.

לסיכום, הבחירות הבאות לא יוכרעו באולפנים, ברשתות החברתיות או בבינה מלאכותית, אלא במדרגות של בנייני השיכון, בבתי הקפה ובמועדוני הגמלאים. הן יוכרעו במפגש האישי וביכולת לגרום לאנשים לקום מהכורסה ולצאת להצביע. מי שישכיל להבין שהדיגיטל הוא רק האמצעי ולא המטרה, וישקיע את מרב המאמצים בהנעה אנושית בשטח, יגלה שדווקא הקולות שנראו "שקופים" הם אלה שיכריעו את המערכה כולה.

בחירות 2026 יתקיימו כמתוכנן ב-27 באוקטובר – ומה צפוי עד אז?

בחירות 2026 יתקיימו כמתוכנן ב-27 באוקטובר – ומה צפוי עד אז?

26
אתמול 17:05|דסק החדשות C14
רמי פירו

רמי פירו

משפטן ומגשר בתחום הפוליטי והעסקי ומייסד "קבוצת אסטרטגיה"

עקבו אחרינו גם ב-Google News