לאחר שבועות של שמועות וספקולציות, פטריק דמפסי מסיר את הספק: הוא לא יתמודד על מושב בסנאט. השחקן בן ה-60, שבילה את התקופה האחרונה בבחינה מעמיקה של רעיון הכניסה לזירה הפוליטית, בחר לשתף את תושבי מיין – מדינת הולדתו – במחשבותיו הכנות. במאמר שפרסם ב-"Portland Press Herald", דמפסי מודה כי הקדיש מחשבה אמיתית לאפשרות לרוץ לתפקיד, אך הגיע למסקנה כי הדרך הנכונה עבורו להמשיך לשרת את הציבור אינה עוברת דרך הקלפי.

"השאלה אם ארוץ לסנאט עלתה לא פעם בתקופה האחרונה", כתב דמפסי. "זה מחמיא, ואני לא לוקח את זה בקלות ראש. אני אוהב את מדינת מיין שלי, אכפת לי מאוד מהאנשים שחיים בה, ואני מודאג מהכיוון שאליו המדינה שלנו הולכת". לדבריו, השאלה שהנחתה אותו לא הייתה חיפוש אחר קריירה חדשה, אלא בדיקה עצמית נוקבת: האם הוא באמת יכול להביא לשינוי משמעותי?
דמפסי הגדיר את דמות המנהיג שהוא מייחל לראות: אדם שמוביל עם אמפתיה, מקשיב לפני שהוא מדבר, ומבין שתפקיד ציבורי הוא שירות ולא מקור כוח. הוא הביע אכזבה מהמצב הנוכחי, שבו משפחות נאבקות לשלם חשבונות חשמל, לחמם את בתיהן ולרכוש מצרכים בסיסיים, תוך שהוא מדגיש כי מדובר במציאות כואבת ולא בסיסמה פוליטית.

עבור דמפסי, העיסוק בתחומים כגון בריאות וחינוך אינו תיאורטי. דרך "מרכז דמפסי" שהקים, הוא נחשף יום-יום למצוקות של משפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן – מאבק שאינו רק רפואי אלא גם כלכלי ונפשי. הוא הדגיש כי בריאות אינה צריכה להיות סוגיה מפלגתית. בסופו של יום, הוא הבין כי הוא יכול לתרום באופן יעיל יותר דרך העשייה שביסס לאורך השנים, ולא בתור פוליטיקאי.
למרות החלטתו שלא לרוץ, דמפסי ניצל את הבמה כדי לשלוח מסר נוקב לאלו שכן מכהנים בתפקידים נבחרים: דמפסי קרא למנהיגים לעבוד יחד ולספק פתרונות אמיתיים במקום להתבצר בעמדות מפלגתיות, הוא הזכיר כי תפקיד ציבורי הוא זכות, ומדד ההצלחה של מנהיג הוא האם חייהם של אנשים אכן השתפרו בגלל פועלו. לבסוף השחקן קרא למנהיגים להפגין ענווה ולדבר אמת, תוך שהוא מביע אמונה בכוחה של הקהילה ובטוב הלב של האזרחים.

"לא איבדתי את האמונה במדינה שלנו," סיכם דמפסי. "ראיתי יותר מדי נדיבות כדי שזה יקרה. השאלה שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו, בין אם הוא נבחר ציבור, מורה או מתנדב, היא פשוטה: איך אני יכול להפוך את חייו של מישהו אחר לקצת טובים יותר?"
