החוק ברור: ראשי מנגנוני הביטחון כפופים לממשלה הנבחרת! לא די לומר "שלטון החוק", צריך גם לכבד את מה שהחוק קובע. בשיח הציבורי בישראל נשמעת שוב ושוב הסיסמה "שלטון החוק", אלא ששלטון החוק אינו מסתכם בציות לפסקי דין או בהכרה בסמכותם של בתי המשפט. שלטון החוק מחייב גם לכבד את ההסדרים שקבע המחוקק באשר ליחסים בין הדרג המדיני הנבחר לבין הדרג המקצועי המופקד על ביטחון המדינה.
3+לאחרונה נשמעו שתי אמירות של שניים מראשי מערכות הביטחון, שכל אחת מהן משקפת תפיסה שונה. מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דני לוי, אמר: "כל החלטה של בג"ץ היא החלטה שניישם אותה בלי להניד עפעף, ולא חשוב מה דעתו של מישהו. אנחנו מייצגים את החוק ומצייתים לו. אנחנו ארגון א-פוליטי שאת דעותינו אנחנו שומרים בבית". מנגד, ראש השב"כ, האלוף דוד זיני, אמר: "היכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזו דעה. עם כל הכבוד, משפטנים הם כלי עזר".
אפשר להתווכח על הסגנון, אפשר לחלוק על הניסוח, אבל את החוק אי אפשר לפרש לפי העדפה אישית. חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, קובע במפורש בסעיף 3(א) כי ראש השירות ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה. סעיף 3(ג) קובע כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו, וסעיף 4 קובע כי השירות נתון למרות הממשלה וכי ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה.
3+גם פקודת המשטרה [נוסח חדש] קובעת באופן שאינו משתמע לשתי פנים בסעיף 8א כי המפקח הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי הצעת השר. סעיף 8ב קובע כי משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה וכי השר ממונה על המשטרה מטעמה. סעיף 8ג(א) מוסיף כי השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה. כלומר, המחוקק קבע שלושה עקרונות יסוד: המינוי הוא בידי הממשלה, הכהונה אינה עצמאית לחלוטין, והדרגים הללו כפופים למרות הממשלה.
חשוב להדגיש: כפיפות לממשלה אינה היתר לעבור על החוק. בדיוק להפך, כל הוראה של הדרג המדיני חייבת להיות חוקית, וכל איש ציבור מחויב לפעול במסגרת הדין. אולם, כאשר הממשלה פועלת במסגרת סמכותה וכאשר החלטותיה הן חוקיות, אין לראשי מערכות הביטחון שיקול דעת לבחור לאיזו סמכות לציית. החוק כבר הכריע בשאלה הזאת. דווקא משום שבית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק, יש לזכור שגם הוא פועל בתוך המסגרת החוקתית שקבע המחוקק.
3+המחוקק קבע במפורש כי השב"כ והמשטרה נתונים למרות הממשלה, לכן בעיניי אין מקום לעמימות. במדינה דמוקרטית, ראשי מנגנוני הביטחון חייבים להיות נאמנים בראש ובראשונה לחוק. החוק קובע שהם מתמנים בידי הממשלה, כפופים למרותה ופועלים ליישום מדיניותה במסגרת הדין. זה אינו ניצחון של ממשלה זו או אחרת וזו אינה שאלה של ימין או שמאל. זהו עקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי שבו הציבור בוחר את נציגיו והממשלה נושאת באחריות.
הדרג המקצועי מממש את מדיניות הממשלה כל עוד היא פועלת כחוק. כאשר שוכחים את העיקרון הזה, נפגע לא רק מעמדה של הממשלה, אלא גם העיקרון הבסיסי ביותר של אחריות שלטונית. במדינה דמוקרטית, מי שמקבל את אמון הציבור חייב להיות גם מי שמוסמך למשול. זו אינה רק זכותו, זו חובתו! לסיכום: בסופו של דבר אין מדובר בוויכוח פוליטי אלא בעיקרון יסוד. שלטון החוק מחייב את כולם – את הממשלה, את בתי המשפט ואת ראשי מנגנוני הביטחון.
אך שלטון החוק מחייב גם לכבד את מה שהחוק עצמו קובע: ראשי מערכות הביטחון מתמנים בידי הממשלה, כפופים למרותה ופועלים ליישום מדיניותה במסגרת הדין. שמירה על עיקרון זה אינה מחלישה את הדמוקרטיה, היא מחזקת אותה, משום שהיא מבטיחה שהאחריות והסמכות יישארו בידי מי שנבחרו על ידי הציבור למשול. עמידה על עקרונות אלו היא הבסיס לניהול תקין של מדינה ריבונית המכבדת את הכרעת בוחריה ואת ספר החוקים שלה כאחד.
